פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
רוצים לפרסם כאן סיפורים?
ראשית, קראו את
כללי הפורום.
RE: באופן פופולרי,
נכתב ע''י: אבנר ק. (גמל) (IP Logged)
תאריך: 09:56 22/05/2002
*ג'יי האמיתית כתב/ה:
>
> אנשים מאמינים ש"שוקולד" או "משהו מתוק" עוזר להם להתגבר על
> "נפילות אנרגיה" במהלך מבחנים וכדומה. יש בכך אמת: המוח זקוק
> לאספקה רציפה של סוכרים מפורקים (חד סוכר? אם אני לא טועה) כדי
> לתפקד. כמובן שהמחשבה ש"עוד" ממשהו שחיוני לתפקוד, משפרת ביצועים
> הינה נאיבית, ומן הסתם שגויה. ולמרות זאת עשיתי בה שימוש. אבל
> במסגרת מקצה שיפורים אני אנסה לחשוב על הסבר טוב יותר.*
אממ... ברשותך, אני ארשה לעצמי להיות חוצפן :) ולהציע אולי רעיון לתקל את הבעיה, סילחי לי על יומרנותי, אולי במקום להסביר פיזית מה קורה תישתמשי בהסבר שמושתת על תהליכי למידה, קרי במקום להסביר איך התהלך מתרחש תנסי להסביר למה התהליך מתרחש, כך לדוגמא שבמקום לאמר שהוא גילה שסוכר עוזר לו הוא גילה שסוכר הוא מעין "פלסיבו" שדרכו הוא לומד לשלוט על היכולת החדשה שלו, וכך ניתן לעקוף את הבעיה, כן אני מודע לזה שזה לא פיתרון קלאסי :), אבל את כל השאר תוכלי להסביר בעזרת דרכי למידה, אני בטוח שאת מודעת לזה אבל אני אזכיר כמה מהדרכים היותר קלאסיות שמדברות על דרכי למידה, מאחר והם יכולים להשתלב נפלא בסיפורך:
התניה קלאסית: בכדי שלמידה תתרחש בדרך זו יש לזווג גירויי מותנה
(ניטראלי) עם גירויי לא מותנה המעורר אוטומטית וללא למידה תגובה
לא מותנת (רפלקסיבית), בעיקבות הזיווג, הגירויי המותנה מעורר
תגובה מותנית דומה לזו שעורר הגירויי הלא מותנה גם ללא הופעת
הגירויי הלא מותנה.
התניה אופרנטית: עוסקת בלמידת התנהגויות אינסטומנטליות, קרי
שהאורגניזם מבצע ביוזמתו בכדי להשיג את מבוקשו, בעקבות האסוציאציה
הנלמדת בין התגובה לבין החיזוק המופיע בעיקבותיה.
תובנה: על פי קוהלר, האורגניזם אינו לומד רך ורק באמצעות התגובה
שהוא מבצע ואו החיזוק שהוא מקבל. הוא לומד למידה סמויה גם בהעדר
תנאים אילו, אלא שזו תבוא לידי ביטויי רק עם מילוים, סמיכות זמנים
אינה תנאי מספיק ללמידה תופעות שונות כגון הצללה חסימה ועכבה
סמויה מרמזות כי כוחו הנבואי של הגירויי והציפיה שהוא מעורר
באורגניזם הם הקובעים אם תתרחש התניה.
בתהליך הלמידה מעורבים איפוא תהליכים קוגנטיבים, והלמידה ע"פ
קוהלר היא בדרך של תובנה.
חיקויי (בנדורה): להקשר החברתי השפעה מכרעת על למידת האדם
התנהגויות רבות נרכשות באמצעות צפייה וחיקויי.
הערת שוליים מאחר ומדובר על בנדורה: ההתנהגות אינה פונקציה של
הסביבה בלבד ואו של מרכיבי אישיות קוגנטיבים אלא של שלושת הגורמים
הללו סביבה קוגניציה והתנהגות הנמצאים ביחסי גומלין ומשפעים זה על
זה האופן ההדי. תהליך מורכב זה של השפעות הדדיות מכונה ע"י אלברט
בנדורה דטרמיניזם הדדי.
ניסויי וטעיה:ברור למדי, כדאי רק לציין שהמדובר *גם* על ניסויי
וטעיה לא פיזים דהינו קוגנטיבים האדם יכול להריץ בראשו מכלול שכזה
לפני ביצוע הפעולה.
הבחנה והכללה: שוב ברור לחלוטין,
חשיבה יוצרת וחשיבה משחזרת:בסוג הראשון נוצר ארגון מחדש, ובשני
שחזור של פתרונות ודרכי פתרון שנוסו כבר בעבר. סוג החשיבה הראשון
מופעל לגבי בעיות חדשות הדורשות פתרונות חדשים ולא מוכרים. השני
מתאים יותר לפתרון בעיות הדורשות שימוש במדרג הרגלים שנרכש בעבר.
הבחנה זו ממחישה שלפעמים אולי עדיף במקום לשאול איזו אסטרטגיה היא
הנכונה אפשר לשאול באילו נסיבות ישתמש פותר הבעיות באסטרטגיה
מסוימת.
אינדוקציה ודדוקציה: שוב ברור לחולטין, כדאי לציין שמוח האדם יותר
יעיל ממחשב מאחר והוא עושה שימוש גם בכללים הירויסטים ולא תמיד
זקוק ללוגיקה שיטטית בכדי ללמוד / לפתור בעיה.
אני לא הכנסתי *מודלים* שלמים שמסבירם חשיבה למידה או זכירה (כגון
תיאורית המודלים המנטליים של ג'ונסון-לרד) במכוון שכן אנו מדבריים
פה בצורה כללית, ועל כן ציינתי כמה מהכללים היותר ידועים, כמובן
שישנם עוד.
כמו כן בעיקבות זאת לא ניכנסתי יותר מידי לרמות עיבוד שונות של
מחשבה כגון המודל הדו מסלולי של פטי וקסיטפו או תוכן ההיקש לעומת
תוקפו.
כמו כן אני מדבר על תהליכם שונים ללא צביון הרגש ושאר גורמיים
מפריעים.
דבר נוסף שאפשר לדבר עליו הוא תהליכי זיכרון, הצורה שבה המוח שלנו אוגר / שולף מידע (אני לא מדבר על תהליכים שפיזית מתרחשים באינטרקציה בין ניריונים ומעברים סינאפטים שונים בסריברל קורטקס), על צורות שונות של שינון ואיך זה משפיע על עקומות למידה, וכדומה, אבל גם כך התפרעתי יותר מידי :) וכבר כואבת לי היד, אז אם את חושב[ת?] שזה יכול לעזור לך באיזושהי צורה, תאמר לי ואני אשמח לתרום.
*הערה:* זה דיי דומה לפיתרון ששלמקו הציע, אני גם דוגל ברעיון שמשהו אמור להראות נכון, וכך אפשר וניתן לפתור זאת, אבל בכדי שהוא יראה נכון צריך להיות לו בסיס מדעי מוצק, אני לא מסכים לגמרי לרעיון שזה *רק* צריך להראות טוב שכן אז אנו כבר גולשים לתחומים אחרים כגון פנטזיה, שהם לא בדיוק מדע בדיוני, יש בדיוני ויש מדע בדיוני, בכל אופן גם אם תיבחרי לא לשנות דבר הסיפור עדין יהיה לטעמי טוב מאוד, לא יודע אולי אני פשוט קטנוני ומשגיח יותר מידי על הפרטים הקטנים ולכן השקעתי וכתבתי את ההצעות..., בכל אופן למען הסר כל ספק מליבך אני בגדול אהבתי את הסיפור.
>
> אנשים מאמינים ש"שוקולד" או "משהו מתוק" עוזר להם להתגבר על
> "נפילות אנרגיה" במהלך מבחנים וכדומה. יש בכך אמת: המוח זקוק
> לאספקה רציפה של סוכרים מפורקים (חד סוכר? אם אני לא טועה) כדי
> לתפקד. כמובן שהמחשבה ש"עוד" ממשהו שחיוני לתפקוד, משפרת ביצועים
> הינה נאיבית, ומן הסתם שגויה. ולמרות זאת עשיתי בה שימוש. אבל
> במסגרת מקצה שיפורים אני אנסה לחשוב על הסבר טוב יותר.*
אממ... ברשותך, אני ארשה לעצמי להיות חוצפן :) ולהציע אולי רעיון לתקל את הבעיה, סילחי לי על יומרנותי, אולי במקום להסביר פיזית מה קורה תישתמשי בהסבר שמושתת על תהליכי למידה, קרי במקום להסביר איך התהלך מתרחש תנסי להסביר למה התהליך מתרחש, כך לדוגמא שבמקום לאמר שהוא גילה שסוכר עוזר לו הוא גילה שסוכר הוא מעין "פלסיבו" שדרכו הוא לומד לשלוט על היכולת החדשה שלו, וכך ניתן לעקוף את הבעיה, כן אני מודע לזה שזה לא פיתרון קלאסי :), אבל את כל השאר תוכלי להסביר בעזרת דרכי למידה, אני בטוח שאת מודעת לזה אבל אני אזכיר כמה מהדרכים היותר קלאסיות שמדברות על דרכי למידה, מאחר והם יכולים להשתלב נפלא בסיפורך:
התניה קלאסית: בכדי שלמידה תתרחש בדרך זו יש לזווג גירויי מותנה
(ניטראלי) עם גירויי לא מותנה המעורר אוטומטית וללא למידה תגובה
לא מותנת (רפלקסיבית), בעיקבות הזיווג, הגירויי המותנה מעורר
תגובה מותנית דומה לזו שעורר הגירויי הלא מותנה גם ללא הופעת
הגירויי הלא מותנה.
התניה אופרנטית: עוסקת בלמידת התנהגויות אינסטומנטליות, קרי
שהאורגניזם מבצע ביוזמתו בכדי להשיג את מבוקשו, בעקבות האסוציאציה
הנלמדת בין התגובה לבין החיזוק המופיע בעיקבותיה.
תובנה: על פי קוהלר, האורגניזם אינו לומד רך ורק באמצעות התגובה
שהוא מבצע ואו החיזוק שהוא מקבל. הוא לומד למידה סמויה גם בהעדר
תנאים אילו, אלא שזו תבוא לידי ביטויי רק עם מילוים, סמיכות זמנים
אינה תנאי מספיק ללמידה תופעות שונות כגון הצללה חסימה ועכבה
סמויה מרמזות כי כוחו הנבואי של הגירויי והציפיה שהוא מעורר
באורגניזם הם הקובעים אם תתרחש התניה.
בתהליך הלמידה מעורבים איפוא תהליכים קוגנטיבים, והלמידה ע"פ
קוהלר היא בדרך של תובנה.
חיקויי (בנדורה): להקשר החברתי השפעה מכרעת על למידת האדם
התנהגויות רבות נרכשות באמצעות צפייה וחיקויי.
הערת שוליים מאחר ומדובר על בנדורה: ההתנהגות אינה פונקציה של
הסביבה בלבד ואו של מרכיבי אישיות קוגנטיבים אלא של שלושת הגורמים
הללו סביבה קוגניציה והתנהגות הנמצאים ביחסי גומלין ומשפעים זה על
זה האופן ההדי. תהליך מורכב זה של השפעות הדדיות מכונה ע"י אלברט
בנדורה דטרמיניזם הדדי.
ניסויי וטעיה:ברור למדי, כדאי רק לציין שהמדובר *גם* על ניסויי
וטעיה לא פיזים דהינו קוגנטיבים האדם יכול להריץ בראשו מכלול שכזה
לפני ביצוע הפעולה.
הבחנה והכללה: שוב ברור לחלוטין,
חשיבה יוצרת וחשיבה משחזרת:בסוג הראשון נוצר ארגון מחדש, ובשני
שחזור של פתרונות ודרכי פתרון שנוסו כבר בעבר. סוג החשיבה הראשון
מופעל לגבי בעיות חדשות הדורשות פתרונות חדשים ולא מוכרים. השני
מתאים יותר לפתרון בעיות הדורשות שימוש במדרג הרגלים שנרכש בעבר.
הבחנה זו ממחישה שלפעמים אולי עדיף במקום לשאול איזו אסטרטגיה היא
הנכונה אפשר לשאול באילו נסיבות ישתמש פותר הבעיות באסטרטגיה
מסוימת.
אינדוקציה ודדוקציה: שוב ברור לחולטין, כדאי לציין שמוח האדם יותר
יעיל ממחשב מאחר והוא עושה שימוש גם בכללים הירויסטים ולא תמיד
זקוק ללוגיקה שיטטית בכדי ללמוד / לפתור בעיה.
אני לא הכנסתי *מודלים* שלמים שמסבירם חשיבה למידה או זכירה (כגון
תיאורית המודלים המנטליים של ג'ונסון-לרד) במכוון שכן אנו מדבריים
פה בצורה כללית, ועל כן ציינתי כמה מהכללים היותר ידועים, כמובן
שישנם עוד.
כמו כן בעיקבות זאת לא ניכנסתי יותר מידי לרמות עיבוד שונות של
מחשבה כגון המודל הדו מסלולי של פטי וקסיטפו או תוכן ההיקש לעומת
תוקפו.
כמו כן אני מדבר על תהליכם שונים ללא צביון הרגש ושאר גורמיים
מפריעים.
דבר נוסף שאפשר לדבר עליו הוא תהליכי זיכרון, הצורה שבה המוח שלנו אוגר / שולף מידע (אני לא מדבר על תהליכים שפיזית מתרחשים באינטרקציה בין ניריונים ומעברים סינאפטים שונים בסריברל קורטקס), על צורות שונות של שינון ואיך זה משפיע על עקומות למידה, וכדומה, אבל גם כך התפרעתי יותר מידי :) וכבר כואבת לי היד, אז אם את חושב[ת?] שזה יכול לעזור לך באיזושהי צורה, תאמר לי ואני אשמח לתרום.
*הערה:* זה דיי דומה לפיתרון ששלמקו הציע, אני גם דוגל ברעיון שמשהו אמור להראות נכון, וכך אפשר וניתן לפתור זאת, אבל בכדי שהוא יראה נכון צריך להיות לו בסיס מדעי מוצק, אני לא מסכים לגמרי לרעיון שזה *רק* צריך להראות טוב שכן אז אנו כבר גולשים לתחומים אחרים כגון פנטזיה, שהם לא בדיוק מדע בדיוני, יש בדיוני ויש מדע בדיוני, בכל אופן גם אם תיבחרי לא לשנות דבר הסיפור עדין יהיה לטעמי טוב מאוד, לא יודע אולי אני פשוט קטנוני ומשגיח יותר מידי על הפרטים הקטנים ולכן השקעתי וכתבתי את ההצעות..., בכל אופן למען הסר כל ספק מליבך אני בגדול אהבתי את הסיפור.
מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.