12 במרץ, 2002

"יומני היקר, שלום לך.
היום קיבלתי מתנה מאבא לכבוד יום ההולדת של גיל שש. הוא קנה לי טייפ קטן שקוראים לו טייפ מנהלים ואמר לי שאני יכולה להקליט בו את כל מה שאני חושבת עד שאלמד לכתוב יותר מילים ויהיה לי יומן אמיתי. אני כבר יודעת לכתוב את השם שלי וגם את של אבא ואמא ואפילו את השמות של הילדים בגן אבל אני עוד לא יודעת לכתוב את כל המילים שבעולם."

14 במרץ, 2002

"אבא … זה לא מקליט לי!"
"חמודה שלי , הנורית האדומה דולקת? סימן שזה כן מקליט"
"אהה … או. קיי. … אני מחכה שתצא מהחדר. זה יומן סודי"

"יומני היקר, שלום לך.
אני חושבת שאני צריכה למצוא לך שם. מה דעתך על … קליפורד? זו התוכנית האהובה עלי ביותר. אתמול בערב אבא התחיל להקריא לי את ספר על מכשפה אחת וארון בגדים שמאוד לא אהבתי. אבא אוהב סיפורים כאלו ואמר לי שקוראים להם פנטסיה. אני לא מבינה איך הוא אוהב דברים שלא קיימים באמת, כי אמא אמרה לי אחר כך שאין באמת מכשפות אפילו שאתמול או ביום שלפני זה שמעתי את צילה הגננת אומרת לחיה המנגנת שאמא של רועי היא מכשפה. צילה היא הגננת האהובה עלי הכי בעולם."

20 במרץ, 2002

"שלום קליפורד היקר.
לא היה לי זמן השבוע לדבר איתך כי מאוד הייתי עסוקה. היום בבוקר ראיתי על השולחן של אבא ספר עם ציור של אישה ערומה ומילים שאני לא מכירה ואבא אומר שהן באנגלית. אבא אומר שזה ספר של מדע דמיוני אבל אני חושבת שזה כמו החוברת עם התמונות של האישות הערומות שנטלי הביאה יום אחד לגן וצילה הגננת זרקה את זה לפח ואמרה שזו זבל אפילו שהאיש שמנקה את הפחים בצהריים הוציא את החוברת ושם אותה בכיס הגדול של המכנסיים המיוחדים שלו שקוראים להן סרבל."

21 במרץ, 2002

"שלום קליפורד היקר.
היום בצהריים ירדתי למרתף והסתכלתי על הספר של אבא. באמת כל הספר היה באנגלית בלי תמונות בכלל. אני לא מבינה למה שמים אישה ערומה על הכריכה אם אין בכלל אישות ערומות אחר כך. אבא אומר תמיד שאנשי שיווק עושים דברים משונים. אתמול בערב הוא גמר לספר לי את הספר על המכשפה ושאל אם אני רוצה לשמוע את הסיפור על הארי פוטר או משהו יותר טוב שהוא ממליץ, על רובוטים, שהם כמו אנשים אמיתיים אבל לא באמת אמיתיים. הוא ניסה להסביר לי למה הוא אוהב את זה אבל לא הצליח."

25 במרץ, 2002

"שלום קליפורד החמוד.
היום אבא גמר לספר לי את הסיפור על הרובוט שהציל את כל העולם וזה היה מאוד יפה, אפילו שזה לא קרה באמת. אמא קצת כעסה ושאלה את אבא למה הוא לא מספר לי סיפורים לילדים כמו שלגייה או פיטר פן. אבא אמר שפיטר פן זה לא פנטסיה."

28 במרץ, 2002

"שלום קליפורד המתוק.
היום התחילה להתנדנד לי שן מקדימה. אמא אמרה שזה סימן שאני גדולה ונתנה לי קופסה קטנה שבא אוכל לשים את השן אחרי שתיפול. מיכל מהגן שהיא קצת יותר גדולה ממני כי היה לה יום הולדת של גיל שש לפני שהיה לי, אפילו שלי היה ליצן יותר מצחיק, אמרה לי שכשהשן שלה נפלה כל הפה שלה התמלא בהמון דם ולקחו אותה לבית חולים. אבא אומר שזה סתם שטויות ושאם השן נופלת בצורה רגילה אין בכלל דם. אבא אמר לי שאם אשים את השן שתיפול מתחת לכרית, פיית השיניים תביא לי מתנה. אני לא ממש יודעת אם הוא אמר את זה באמת בגלל שהוא אוהב פנטסיה או שזה סתם סיפור לילדים. אמא אומרת שאין פיות."

5 באפריל, 2002

"שלום קליפורד.
אני חושבת שמתחילות להגמר הסוללות שלך כי הקלטת מסתובבת …"

12 באפריל, 2002

"שלום קליפורד היקר.
היום בבוקר נפלה לי השן ובאמת לא היה בכלל דם. אבא שלי הוא הכי חכם בעולם. לקח לי הרבה זמן למצוא סוללות אז בגלל זה לא דיברתי איתך המון זמן. אתה מתגעגע אלי? אבא היה במילואים של הצבא כל החודש ואמא לא רצתה לתת לי סוללות כי היא אומרת שזה טיפשי לדבר עם הטייפ. בסוף לקחתי לה סוללות מהמקל שהיא מחביאה במגרה ליד המיטה שלה ליד האזיקים כמו של השוטרים אפילו שהיא לא שוטרת וגם אבא לא שוטר"

13 באפריל, 2002

"קליפורד היקר שלי.
אתה לא תאמין. שמתי את השן מתחת לכרית ובבוקר באמת מצאתי בובת ברבי מתחת לכרית במקום השן. שאלתי את אמא והיא אמרה שזה לא היא. עכשיו אני בטוחה שיש פיית שיניים. אבל אני לא מבינה למה היא צריכה את השן שלי."

18 באפריל, 2002

"קליפורד מתוקי שלי.
היום נפלה לי עוד שן, ואתה צריך לעזור לי. אני רוצה להישאר ערה בלילה ולראות את הפיה. אולי אני אבקש ממנה כמה דברים טובים בשבילי ובשביל אבא ואמא."

19 באפריל, 2002

"קליפורד … אתה שומע? … איזה חושך … אפילו הירח כבר הלך לישון. זה בטח כבר חצות.
אני מרגישה עם היד שהשן מתחת לכרית ואין שם שום דבר אחר. אתה רוצה שנדבר קצת עד שהפייה תבוא? אבל אתה צריך ללחוש כמוני כדי שאמא לא תתעורר."

"קליפורד! אני כועסת! למה נתת לי להרדם? לא הצלחנו לראות את הפיה ושוב יש לי ברבי מתחת לכרית והשן נעלמה. אני לא חברה שלך יותר!"

19 באפריל, 2002

"קליפורד! אתה חייב לשמוע את זה. אבא התקשר היום לאמא וביקש ממנה שתקח אותי לישון בחדר שלהם. אבא דיבר עם אמא בפלאפון של האוטו שלה ואני עשיתי את עצמי שנרדמתי בכסא בטיחות שאני הכי שונאת בעולם כי אי אפשר לפתוח את החגורות שלו ואני צריכה לחכות שיפתחו לי אותו כמו תינוקת. אבא אמר שהוא קרא באינטרנט של המחשב כמו שיש לנו בגן שיש ערפדים שלוקחים שיניים של ילדות קטנות אחרי שהשיניים שלהם נשברות ואם הם הצליחו לקחת שתי שיניים מאותה ילדה באותו חודש אז הם חוזרים לקחת גם את הילדה. אמא אמרה שזה שטויות, אבל אבא שהוא הכי חכם בעולם אמר שאם הערפד לקח את השיניים בלילות בהם הירח היה מוסתר בגלל העננים אז זה ממש לא שטויות והיא חייבת לשמור עלי. אמא אמרה לאבא שהוא מגזים. אחרי שהגענו הביתה פחדתי לשאול את אמא מה זה ערפד, והלכתי לחבצלת שגרה לידי אפילו שאני לא ממש אוהבת אותה כי היא תמיד משוויצה באופניים החדשות שלה, אבל גם היא לא ידעה מה זה ערפד."

20 באפריל, 2002

"קליפורד! … "