סיפור לנוח בשקט זמן מה הרחק מעינינו המעריצות...

בכל מקרה, הרעיון היה בעיני חביב, ומשולבים בו כל מיני רעיונות מצחיקים כמו הצורך של המכשפה השמנה בשני מטאטאים, והרעיון של להאכיל את הילד במתוק כדי לא לצרוך מתוק בצורה ישירה.
אבל, ניסוחים לא בהירים הפריעו לי עוד במשפטים הראשונים בהם לא ברור מי אומרת מה, למה היא מתכוונת, ומאיפה הן באות. הצעה לשיפור: להוסיף "אמרה ניצה" או "אמרה סיגי" כדי לתת לקורא "אוריינטציה בסיסית" בדיאלוג שפותח את הסיפור. ניתן לוותר על "אמר אמרה", בהמשך הסיפור, אבל כשהדמויות אינן מוכרות זה סתם מקשה, ואני חושבת שחשוב שהמשפטים הראשונים בסיפור יהיו ברורים, מזמינים, וקלים לקריאה.
תחושה דומה היתה לי לגבי חלקים נוספים בסיפור. בסופו של דבר מדובר בסיפור מבדר, קליל, צבעוני, וחבל שניסוחים מסורבלים תוקעים את האנרגיות העליזות שלו.

אגב, מה זה "בצליפת אצבע"? כבר שמעתי את זה בפורום, וכבר אז זה נראה לי ניסוח לקוי. אולי אני טועה.

לגבי עלילת העל: הטוב שמאיים לשוב... זה נחוץ? זה רלוונטי? בעיני עדיף לוותר. מכשפות בדיאטה, יחסי אנוש, מתכונים לבישול ילדים, תיסכולים... זה נחמד! אולי לא צריך יותר מכך בסיפור קצר כזה?
(התגובה נכתבה במוזילה. מקווה שהכל יעבוד)