בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
הבעיה המתוקה של ניצה
נכתב ע''י: זהב (IP Logged)
תאריך: 00:10 05/05/2002


"לא היה הכי מוצלח."
"אני מצטערת. כל כך קיוויתי שתהני" האכזבה ניכרה על פניה של ניצה.
"לא, ממש לא נהניתי."
"חבל שלא חילקו עוגות דבש בסוף. אני מאד אוהבת אותן."
"אני יודעת," עיקמה סיגי את אפה כשבחנה את גזרתה המסורבלת של ניצה.
"היה חסר שמץ של מתוק שהופך ארוע כזה לחויה בלתי נשכחת," לחשה ניצה והוציאה את המפתח לביתה מתחת למרבד הכניסה. מבטיה החודרים של סיגי הזכירו לה את שלל הדיאטות והניסיונות הכושלים להפחית ממשקלה. לא משנה מה ניסתה לעשות, נאנחה כשנכנסו, עדיין לא מצאה מרפא להתמכרות הזאת. סיגי בחנה אותה במבט מוזר וניצה נבהלה. היא עלולה לקרוא את המחשבות שלי. מוטב לחשוב על עוגות גזר. אה, לא! מהר, משהו אחר, מהר!
"ניצה! אמרתי לך שלדעתי מדובר בכישוף. אמרי לי, מה עשית בנידון?"
תחת מבטה הבוחן והזועף של סיגי גמגמה ניצה, פוכרת את אצבעותיה.
"כלום! נכון שלא עשית כלום?"
"זה לא ככה, סיגי," פרצה ניצה בבכי.
"תפסיקי להיות תינוקת כזאת! הנה, קנחי את אפך. את נראית נורא."
"אני מתנצלת, סיגי."
"ואל תתנצלי! זה עושה לי בחילות. את זוכרת מה קרה לשלומית."
ניצה מחתה את דמעותיה בזריזות. היא זכרה מה קרה למתלמדת הקודמת של סיגי. כולם זכרו. סיגי דאגה שאף אחד לא ישכח זאת.
"יפה, כך טוב יותר. וכעת, הסבירי לי מה היו השגיאות שלך?"
ניצה התישבה ומזגה תה לשתיהן. היא הושיטה יד לפרוסה האחרונה של עוגת השוקולד אך סיגי היתה מהירה ממנה.
"אין לך משמעת עצמית, ניצה!" זעמה ועיניה הסגולות ירו ברקים.
זה נעשה כל כך מהר שניצה לא ראתה כיצד התרחש אבל, עוד בטרם סיימה סיגי את דבריה וכבר פרוסת העוגה הדשנה היתה על הרצפה וחתולה שחורה נגסה ממנה בתאבון.
"שלומית!" רטנה סיגי והחתולה זינקה בבהלה.
"אני לא יודעת אם יש עוד תקווה," מלמלה סיגי, פניה מוריקות. "אני מוקפת לא יוצלחיות באופן מעורר דאגה. אולי צודקים כשאומרים שאחרי הרע יבוא טוב."
צמרמורת חלפה בגופה של ניצה. רק לא זה, התחלחלה. היא תעשה הכל למנוע את בואו של הטוב. זכר הפעם האחרונה שהיה טוב שימש נושא לקינות במפגשים החשאיים שלהן.
"אנא, סיגי, אני אשתדל. אני מבטיחה! אני אתאמץ ולא אזלול דברי מתיקה. אני אוריד במשקל, את תראי. לא יהיה צורך בשני מטאטאים לסחוב אותי. רק עוד הזדמנות, בבקשה, סיגי, רק עוד אחת! כדי שתוכלי להתגאות בי."
"אולי יש לך תקווה" הסגול בעיניה של סיגי לא היה מאיים.
ניצה הסמיקה מאושר. היא היטיבה את גלימתה וגירדה בחשאי את היבלת שבמרפקה. ככה, למזל. סיגי התרווחה, מסירה את כובעה ואת גלימתה. בצליפת אצבע העלתה אור במנורה הסמוכה. אחר שילבה את אצבעותיה והצבע הירוק נמוג מפניה.
"את יכולה להתחיל."
ניצה התרכזה, משחזרת את אירועי הבוקר.
"טעות ראשונה, הנחתי לילדה לחמוק. טעות שניה, כשבישלתי את הילד לא השתמשתי בשורש הדלועית הצחקנית."
"ולכן?" שאלה סיגי בשביעות רצון.
"ולכן הוא יצא מריר ומלוח מדי," פלטה במהירות. "את הילד הבא אצטרך להאכיל בדברי מתיקה ולא לאכול אותם בעצמי."
לבה פעם מהתרגשות כשסיימה. היא לא האמינה כשסיגי קמה, מחאה כפיים בהתלהבות וחיבקה אותה, עיניה נוצצות.
"לו אמך ראתה אותך עכשיו, ניצה, היא היתה גאה בך. בשמו האפל אני נשבעת שאעשה ממך מכשפה לתפארת."
דמעות חמות זלגו על לחייה של ניצה ובכלל לא היה לה אכפת שסיגי תנזוף בה. היא היתה מאושרת, כל כך מאושרת. אף אחת לא תיקח ממנה את השמחה הזו, הרהרה כשהציצה לעבר שלומית שליקקה את כפותיה בהיתממות.
כשפתחו בהתלהבות את ספר הכשפים חשבה שפיסת שוקולד יכלה להיות עכשיו בדיוק במקום.

סוף



נושא נכתב על ידי נשלח
  הבעיה המתוקה של ניצה זהב 00:10 05/05/2002
  השילוב של מכשפות ודיאטה הוא חדשני ומעניי שלמקו 07:25 05/05/2002
  הערה עידית 09:43 05/05/2002
  צדק צדק תרדוף זהב 03:27 06/05/2002
  אה, אין בעיות שלמקו 05:05 06/05/2002
  תודה :-) [[ל''ת]] עידית 14:09 06/05/2002
  דיאלוגים, שמות, זמן וניסוח יעל 08:05 05/05/2002
  את כל כך צודקת לגבי הצורך של ג'יי האמיתית 09:55 05/05/2002
  מוזילה עובד בסדר... NY מאושר 01:05 06/05/2002
  משהו שונה לגמרי זהב 04:41 08/05/2002
  אני חושב שלא.... בעל ניסיון 05:08 08/05/2002
  בדיוק. NY משונן 05:17 08/05/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.