הוזמנתי לחופשה חלומית מטעם הסתדרות מדיצינית הדסה. החופשה כוללת שלוש ארוחות ביום, (הטעם... הטעם... קשה לתארו במילים...) נוף מרהיב הנשקף ממחלקה כירורגית ב', ויחס מלבב וחם מצד אנשים בלבוש לבן (אם כי לא חושפני).

בקיצור אין לכם מושג כמה אני מצטערת על כך שלא אוכל להשתתף בסדנה ולפגוש את חברי הפורום שהיו אמורים להגיע אליה. אבל חופשה חלומית בהדסה עין כרם... זה פשוט לא משהו אומרים לו 'לא'.

את סיפור שכתבתי (ובתהליכי עבודה) אפרסם בהמשך. בכל מקרה תהנו. בייי.