אפילו, לפי ההסברים של הכותבת, הוא למעשה משל. אבל אני לא מהמסווגים, ואהבתי את הסיפור, במגבלות האורך שלו. לא קראתי אותו בתחרות ולכן עכשיו הייתה ההזדמנות הראשונה, ונהניתי. כתוב היטב, דמות בהירה, וחיוך.
הבעיות של הסיפור נובעות לדעתי ממגבלת האורך, שגרמה לכותבת לנוע בזמן מהר מכדי שנספיק לעכל את החתולים המתרבים. יותר מזה, אם הסיפור היה מורחב קצת אולי היה אפשר לגרום למסר להיות קצת פחות חד-משמעי (הסיפור *כמעט* מחליק לרמה של הרצאה: 'למה אנחנו טועים בדרכנו הרפואית'). לדעתי קצת חוסר ודאות בשאלה האם המספר מדמיין את החתולים או שמא הם באמת שם, יכול להוסיף.