זה נכון שהסיפור ארוך, וקצת יצא מידי שליטה, אולי בגלל המגולומניות של המחבר...

אבל, הסיפור מנסה לא לדבוק רק במסגרת העלילה, אלא להאיר קצת את העולם מסביב.

ישנם שני משפטים כאשר טניה נכנסת לחדרו של מנהל החטיבה שהייתי מנסה לכתוב אחרת, פרט לזה... אין לי שמץ של רעיון איך לקצץ אותו ועדיין לשמור על הרעננות שלו. משמע: מצחיק, רומנטי, דרמטי ובעל מוטיבים רצחניים במיוחד. מבחינתי זהו סגנון שאני מנסה לעבוד עליו ולשפר כדי להתאים לסיפור ארוך אף יותר.... אבל אינטנסיבי פחות.