בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
ביום שבו נעלמו כל האנשים
נכתב ע''י: עידית (IP Logged)
תאריך: 14:31 05/03/2002

ביום שבו נעלמו כל האנשים

החיים של יוחנן לא השתנו הרבה ביום שבו נעלמו כל האנשים. למען האמת, לקח לו כמעט שבוע להבחין בכך בכלל. מאז שקנה את הסוני פלייסטיישן 2 כמעט והפסיק לחלוטין לצאת מהבית. עבודה לא הייתה לו, ואת רוב שעות היממה בילה מול המסך, מול אותם שני משחקים שכבר הכיר בע"פ. כל משחק עולה מאות שקלים, לכן זה כל מה שיכול היה להרשות לעצמו במצבו.
היה קם רק לצורך הפסקות קצרות למקרר ולשירותים. ולישון כמובן. גם מקלחת פה ושם (אם כי לא על בסיס יומי.) כך קרה שרק כאשר נותר ללא "מנות חמות" והחליט שהגיע הזמן לרדת לסופר לחדש את המלאי, רק אז שם לב שמשהו אינו כשורה.
הסופר היה סגור.
את זה כשלעצמו ניתן היה להסביר, כמובן, בדרכים שונות, ולא משונות בכלל, כפי שאכן הסביר יוחנן מייד לעצמו. כיוון שרעבונו גבר עליו בכל זאת, החליט לפנות לכיוון הפיצריה השכונתית.
פיצה. זה בהחלט יהיה שינוי מרענן. גם שם לא היה איש.
רק אז נתן ליבו לכך שהרחוב שומם לגמרי מאדם וממכוניות נוסעות. יום שני, שעת צהריים… קצת מוזר.
לא מספיק מוזר בשביל לעורר חשד של ממש. השכונה הצדדית והקטנטונת בחלקה המערבי של העיר מעולם לא הייתה מקום סואן במיוחד. על אחת כמה וכמה לא בשעות הצהריים.
ובימים האחרונים הייתה אף שקטה מתמיד.
יוחנן נזכר שכך אמר לעצמו אמש, או אולי היה זה בערב שלפני כן. מילא. יצטרך להרחיק עד השופרסל. קצת הליכה באוויר הצח לא תזיק לו, אחרי כל כך הרבה שעות ישיבה מנוונות. גם קצת אור שמש. השופרסל - למרבה ההפתעה או למרבה חוסר ההפתעה, תלוי איך מסתכלים על זה - היה סגור.
זה כבר היה קצת מטריד.
גם העובדה שלא ראה עדיין אף אדם בדרכו, ושום רכב לא עבר, לא תרמה להרגשתו. רעיון עלה במוחו. הייתכן שיום כיפור היום??? שבת? חג? לא. יוחנן אמנם היה קצת מנותק מהסביבה, כפי שכבר אמרנו, אבל לא עד כדי כך מפוזר. פורים היה רק לפני שבוע. והיום ללא ספק יום שני.
יוחנן שב לדירתו בתחושת מועקה קלה של חוסר הבנה. הוא בודאי קצת מבולבל. החליט לאכול קצת לחם יבש עם מה שנשאר מקופסת הטונה הפתוחה שעמדה במקרר זה השבוע השלישי, וללכת לישון.
ביום שלמחרת ירד שוב לסופר, רק כדי לעבור את אותו הסיפור בשנית ולחזור שוב בידיים ריקות. התקשר להוריו. אין תשובה. דפק על דלת השכן (איתו לא דיבר מעולם), ולאחר מכן על דלתות כל הדיירים בבניין, התקשר לאחותו, לבני (חברו מהתיכון, איתו לא נפגש זה מספר חודשים,) הדליק רדיו… שום דבר. רעש לבן. בסופו של דבר אפילו ניתק את הפלייסטיישן ממסך הטלוויזיה בשביל לראות אם קולטים משהו. ככה זה נמשך מספר ימים. (שכללו בין השאר גם המתנה חסרת תוחלת בתחנה, לאוטובוס שלא יגיע.) בסופו של דבר הוא הבין שאין אף אחד.
בתחילה יוחנן חשב שהשתגע.
אחר כך נעלב.
נדמה היה כאילו כולם הלכו למסיבה באיזה בעולם אחר, ורק אותו לא הזמינו.
אחר כך נזכר שמעולם לא אהב מסיבות. הוא חשב על אותן מסיבות ספורות בימי בית-הספר, בהן היה עומד בצד ובעיקר משתדל לא לעורר תשומת-לב. הוא היה "החנון" של הכיתה, ובמקום מסוים היה לו נוח עם זה. לא שלא היה חולם בסתר ליבו, כמו כל אחד אחר, להיות מלך הכיתה. אבל במחשבה מפוקחת ידע שהוא נמצא בדיוק במעמד ובמקום המתאימים לו.
אז מה יעשה עכשיו?
כמובן שיצטרך להשיג לעצמו אוכל. זה לא נראה מסובך. הוא יפרוץ למכולת השכונתית וייקח לעצמו מה שירצה. ואם ייגמר - יוכל לפרוץ לשופר-סל. מן הסתם יש שם גם קופסאות שימורים ואוכל קפוא שיחזיק מעמד זמן רב.
בינתיים חיבר מחדש את הפלייסטיישן, והתיישב מול המסך.
מספר שבועות מאוחר יותר פרץ לחנות המחשבים במרכז העיר, ולקח הבייתה את כל משחקי הפלייסטיישן שמצא שם.



נושא נכתב על ידי נשלח
  ביום שבו נעלמו כל האנשים עידית 14:31 05/03/2002
  נחמד. זורם ומסקרן. דינגו 15:09 05/03/2002
  RE: נחמד. זורם ומסקרן. עידית 00:42 06/03/2002
  מיספר הערות Z 17:17 05/03/2002
  עוד הערה יעל 00:28 06/03/2002
  RE: עוד הערה עידית 00:51 06/03/2002
  RE: מיספר הערות עידית 00:47 06/03/2002
  נחמד שלמקו 01:22 07/03/2002
  תודה![[ל''ת]] עידית 02:39 07/03/2002
  חמוד מאוד נונין 06:37 07/03/2002
  תודה רבה! :-) ומקבלת גם את ההערה[[ל''ת]] עידית 21:00 07/03/2002
  אהבתי. יס 04:28 09/03/2002
  תודה! שמחה מאוד שאהבת עידית 04:42 09/03/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.