עד כמה שאני יודעת, אין בשום מקום בעולם היום שימוש בכסא חשמלי להוצאות להורג. בארצות הברית משתמשים היום בזריקת רעל או בגז, ומאחר שארצות הברית היא המדינה המתורבתת היחידה שמוציאה להורג, בכל שאר המקומות שעושים את זה, עושים את זה בתלייה, בעריפת ראש, בירייה או בדרך מזעזעת אחרת.

זאת אומרת, שימוש בכסא חשמלי די ממקם את העלילה בארצות הברית בעבר הרחוק (או הקרוב, אם זה באחת מהמדינות הבודדות בארה"ב שלפני עשר שנים עוד השתמשו בכסא חשמלי) - אבל צריך לבדוק את זה. אני לא חושבת שכדאי למקם את העלילה בתקופת זמן המוגדרת כעבר, כי דבר כזה מן הסתם היה זוכה לתהודה עולמית, מה שלא קרה.

מה ששלמקו כתב על הבדיקה הרפואית הוא כמובן נכון. אני לעולם לא אשכח איך הראו בטלויזיה שבודקים למר וגברת צ'אושסקו את לחץ הדם לפני שיורים בהם. אם תכניס לסיפור את הבדיקה, ואת העובדה שהכנפיים יצאו לאחר המוות, זה יפתור את הבעיה.

ובהתייחס לסיפור: כמו שציינו לפני יש המון עבודה, צריך לפתח דמויות ועלילה ועוד.

אני מאוד אוהבת את הרעיונות שלך, אבל הם פשוט לא מפותחים. אתה נותן למישהו לקרוא את הסיפורים לפני שאתה מפרסם אותם פה?