אני אוהב חלוקה לנושאים. יפה. אם כן:
1. כי יש לי, כקורא מנוסה מאד וכעורך, נסיון רב מאד עם טקסטים. אני יודע מהו טקסט שנכתב בחפזה, כרעיון גלמי, ומהו טקסט בו הושקעה מחשבה רבה בפיתוח הרעיון. אפילו לא הייתי עורך - הייתי יודע.
2. הקוראים שהגיבו לסיפורי טעו. גם הם, מה לעשות, בני אדם.
3. איני בטוח כי זו היתה התבטאותי המדויקת, אבל, למען הסר כל ספק, הבה ואבהיר את עצמי במדויק. לא בזמן ההווה האשם, כי אם ב-"סגוננך" האישי. הסגנון הספציפי, המקובע, הנ"ל, הוא המשעמם.
4. חברי הפורום ילדים גדולים היכולים לדאוג לעצמם. כשיבקשו את הגנתך, אתה מוזמן לתת להם אותה.
5. קרא את הודעתי שנית, נראה לי כי לא הבנת אותה. אתה טענת בזכות קיומם של כל הסיפורים בכל הסגנונות באשר הם. אני שללתי זאת ע"י דוגמה. אתה מוזמן להפריך את שלילתי, אך לא באמצעים דמגוגיים מטופשים (סמים? נו, באמת)
6. יקירי, אתה מעמיד אותי במצב לא נעים. אין לי דרך מהותית להבהיר לך מה גדול הפרש הקריאה בינינו (אותו אני יכול ללא כל בעיה להסיק מקריאת סיפוריך בלבד) ללא עלבונות קשים מנשוא. על כן עצתי לך - בפני חכמים החרש. אולי גם תלמד משהו.
7. אתה אף מוזמן לקרוא את סיפורי שוב, זה שנכתב כתגובה אליך. אולי תלמד דבר או שנים על השימוש בשפה.
8. אם תפסיק לראות כל ביקורת שלילית כהתקפה אישית עליך, ותנסה לרגע לחשוב, שמא טעות בידך, אולי יקרו לך דברים טובים...