ובקריאה נוספת של תגובתך הלבבית ותגובותיך לסיפוריי האחרים, אולי בכל זאת מספר הערות קצרות:

1. אינני מבין מדוע קשה לך כל כך לקבל כי יתכן וישנם אנשים בעלי העדפות שונות משלך? למה אתה ישר מסיק כי סיפוריי נכתבו בחוסר השקעה?

2. לגבי אורכו של הסיפור, כתבת לי במקום אחר שהדגמת בגירסתך המקוצרת לסיפורי "תהום" כי אינני כותב בקיצור נמרץ אלא פשוט סיפוריי אין בהם תוכן. האם שמת לב כי התעלמת לגמרי מהעובדה שהכותבים אשר הגיבו לסיפורך ציינו לפניך שנכשלת בניסיונך זה?

3. במקום אחד טענת כי השימוש בזמן הווה מיצה את עצמו ומפיל עליך, (למרות שהשתמשת בלשון רבים כיאה לבן אצולה), שעמום. במקום אחר טענת כי קיבעון הוא דבר רע. האם אינך שם לב כי אתה סותר את עצמך? הרי הערתך לגבי השימוש בזמן הווה נובעת מהתייחסותך לכתיבה שכזו כגימיק, בעוד שכתיבה בעבר היא דרך המלך. האם היית מעיר לכותב על כך שכל סיפוריו כתובים בעבר? במה נעלה יותר הכתיבה בעבר מכתיבה בהווה? חוששני כי אתה מקובע, (וזה כאמור רע מאוד) על כתיבה בעבר.

4. רמיזתך "הדקה" כי סיפוריי מיועדים לקהל קוראים המשתווה ברמתו לתלמידי כיתה א', יש בה בכדי להעליב את חבריך לפורום אשר כן אהבו חלק מסיפורי.

5. לגבי שאלתך מה ההבדל העקרוני בין המשפט המשעשע שהרכבת, (כמה שאתה מצחיק), ולהגו של ילד בן שלוש לבין סיפוריי, מביא אותי למסקנה אחת משתיים:
או שאתה מנסה בכח להעלות טענות כנגד סיפוריי ואינך שם לב עד כמה הן מגוכחות או שהיית בדיוק תחת השפעתו של איזה חומר אסור.
האם אתה באמת שואל מה ההבדל בין משפט המורכב ממילים חסרות ממשמעות או שצירופן אינו נותן כל משמעות לסיפור שלא אהבת אך כתוב בעברית?

6. לסיום, אם יורשה לי, שתי עצות לי אליך:
האחת, קרא ספרות גם מחוץ לז'אנר של מד"ב ופנטסיה, ככה תרחיב את אופקיך, תצא מהקיבוע בו אתה נתון, והדבר ישתקף בגישתך וביחסך אל יצירותיך ואל יצירות חבריך.
השנייה, אל תפחד לקבל סגנונות שונים משלך כלגיטימיים, הדבר לא יפגע בלגיטימיות שלך סגנונך.

רק בכדי להבהיר את העניין: פרסמתי את סיפורי בפורום הזה, (הפורום שלך, אני יודע), בכדי לקבל תגובות מעבר לפירגון המקובל בקרב חברים, משפחה ו"במה חדשה". אני אסיר תודה על כל מילה שנכתבה לי. חלק מהביקורות אימצתי, וחלק מהביקורות דחיתי. זה מובן מעליו.
הויכוח שלי איתך אינו נובע מניסיון להגן על סיפוריי, ואפילו לא מסגנונך הבוטה שלא לצורך, אלא מכך שאני באמת מאמין שיהיה לך טוב יותר אם תאמץ גישה יותר סובלנית כלפי אומנות בכלל וספרות בפרט. אז בבקשה, לפני שאתה רואה אדום מול העיניים ומתחיל לחפש איפה לקטול, תקח נשימה עמוקה, תספור עד עשר ותחשוב על דבריי פעם נוספת.