החיובי: הממםם... ניסיון מאוד מעניין ליצור עולם עתידי היפר-מורכב ומלא בהפתעות. הומור מילולי וסיטואציוני חמוד למדי.
השלילי:
כאן יש הרבה מאוד. בניגוד לאחרים קראתי, למרות העייפות, עד הסוף, אבל זה לא אומר שאהבתי.
דברו כאן כבר על הסגנון. לדעתי מדובר בהתעללות לשמה בשפה העברית. מה היא עשתה לך, הבריחה סמים? יותר מזה, הסיפור מבולבל ומבלבל עד טירוף; מלים חדשות, ביטויים, ושדות שלמים של מידע נשפכים על הקורא בהפתעה, "בדיוק כשצריך אותם" במעין דאוס-אקס-מכינה שחבל על הזמן; הדמויות שטוחות ואינן נבדלות כמעט זו מזו (יוצא דופן לטובה: טוליק); העלילה דחוסה עד שהיא הופכת לקומיקסית במובן הרע של המילה - אולי זה *באמת* צריך להיות רומן ואז יהיה לך ולקוראים יותר זמן לנשום.
בקיצור, הסיפור קרוב מאוד להגדרה 'בלתי קריא לחלוטין' וגרם לי לכאבי ראש, בחילה וסחרחורת. פליז!
לגבי העלילה: בניכוי כל האלמנטים האחרים עלילת הרצח מזכירה סרט אמריקאי נדוש לחלוטין, אפילו בלי טוויסט. 'שוטר מגלה רצח מסתורי; הנרצחי הם סוחרי סמים; מדובר בחלק ממבצע סודי של הצבא לחיסול סוחר סמים גדול; סוחר הסמים נמצא (בקלות יתרה); השוטר מתעמת אתו יחד עם נציגת הצבא; סוף'. שים את שוורצנגר בתפקיד הראשי ויש לך הוליווד. כולל הסיידקיק הסטודנטית שבכלל לא הייתה צריכה להיות שם (והיא אכן מיותרת לגמרי). זה יופי שיש לך עולם פנטזיה מעניין; עכשיו לפחות תכתוב עלילה שמשתמשת בו איכשהו? ושיש בה איזשהו דמיון מינימלי?
עוד דבר שאני מאוד לא אוהב זה ה- fan fiction. מאחר שאינני מכיר לא את האקסמנים ולא את העדשאים אין לי מושג כמה מהעולם שלך הוא 'מועתק', אבל אם מדובר בהרבה מאוד אז זה מוריד עוד יותר את ההערכה שלי לסיפור. לאורך הסיפור אתה זורק משהו על כך שכל הגזעים כאן הם איכשהו תולדה של ספרות המד"ב, אבל אתה לא מסביר / מפתח את זה. יש כאן גם עוד אלו 20 סיפורים שנרמזים ולא מפותחים לשום מקום.
בקיצור: חזרה לשולחן השרטוט. אם אכן המצאת את רוב העולם ולא העתקת אותו, יש לך המון דמיון. נסה לעשות אתו משהו קצת יותר פורה.