בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
משטרה מקומית (חלק 7)
נכתב ע''י: ange noir (IP Logged)
תאריך: 13:18 04/02/2002

*"SOF, Special Operation Force, הזרוע הכירוגית של הברית. כל התפקיד של הכוח הזה הוא לבצע משימות שאף אחד אחר לא יכול או רוצה לבצע, כולם בני מאה לפחות, מיומנים בכל צורות הלחימה, מגרילה ועד לוחמה בשטח בנוי, חמושים היטב הן טבעית והן בעזרת שתלים ונשק נישא. כמעט כולם בני דור ראשון הן של האנג'ליט והן של האנג'למיט, הם למודי מלחמה ובעלי מספיק הגיון כיצד לא להיכנס עליה, אבל למרות זאת הם עדין דור ראשון ולא יהססו לשפוך דם..." *

מערך משוכלל ומעוצב למופת של צרחות וקולות בווליום מדהים מילאו את חלל הרכב והזניקו את תופת מתוך חלום מתוק שעירב אותו, כוכבנית פורנו שמתה זה מאה שנה ומיטת אפיריון. לקח לו כמה שניות לחזור למציאות ושש שניות נוספות כדי לכבות את האזעקה, הוא שיפשף את עיניו ופיהק, התמתח ויצא מהרכב לעבר מכונת משקאות שעמדה בסמוך, צרור מכות מסוגנן שיחרר ממנה פחית של קפה עם חלב שנעלם במורד גרונו של תופת במהירות מדהימה. לאחר כל זאת הוא חזר פחות או יותר לתפקוד מבצעי נורמלי פחות מיותר. הוא הביט מעלה על המגדל שגובהו מאה מטרים ובסופו נח השלב הבא של העיר הענקית, חלף בו לרגע לעוף לעבר היעד אבל בחינה מהירה של כמה דגלים בגודל שש על שש שנתלו מהקומה השישית וכעת היו מתוחים בזווית של תשעים מעלות לקרקע מהקומה השישית רמז לו שאין לו ממש סיכוי להגיע לקומה הארבע עשרה בלי לסכן באופן רציני כמה איברים חיוניים, לרכב שהוא בא איתו לא היו סיכויים יותר טובים. הוא שקל חפש את הSOF שנשלח לבצע את המשימה אבל הוא התעורר עם קדחת גיבורים, או נטייה התאבדותית, הוא לא הצליח להחליט. בכל מיקרה הוא שלף את האקדח של גיא, ניגש לדלת והעיף אותה בבעיטה חזקה ומחושבת בדיקנות, הוא היה די גאה בה. הוא נפל קדימה, התגלגל, תפס עמדה והחל מכוון את האקדח לכל הכיוונים בחיפוש אחר מטרות אפשריות, למזלו הוא פרץ את הדלת לחדר המדרגות ולא לאיזה חדר מלא בחברי'ה רעים, מה גם שרק אז הוא קלט שהאקדח עוד נצור, הוא תיקן חלקית את העובדה הזו והחל מסתער במעלה המדרגות, לקח לו שתי קומות לקלוט שאחד, מי שבנה את הקומות האלו היה בגובה שש מטר. שנים, הוא שונא מדרגות ושלוש, שהוא כנראה אידיוט שהוא מטפס את המדרגות האלו ברגל בזמן שהוא יכול לעוף. הוא נעצר רגע לחשוב על זה, בעצם גם קצת הדאיג אותו שאף אחד לא שם לב לנוכחותו אבל מצד שני הוא הרי היה תריסר קומות מתחת ליעד. אבל מה שיותר הטריד אותו זה שלא היה זכר לSOF שהיה אמור לסייע לו, הוא הקיש על העדשה, "שחזר קשר קודם." פקד ההולוגרמה של קפטן רוז' הופיעה בשנית "איפה הסיוע שלך רוז'?"
"הוא בדרך, הוא נע מלמעלה. לפי הערכה שלו הוא יגיע יחד איתך."
"מי זה?"
"הפתעה. תופת, מה מצב האנרגיה שלך?"
"פיזית בסדר, העדשה על ארבעים אחוז. הייתי צריך לבצע הגמשת זמן."
"זה מציב אותך די לא מוגן, תזהר, המבצע הזה חשוב מדי. רוז' סוף." ההולוגרמה נעלמה וענן שלם של מונחים לא מחמיאים ביותר בנוגע לקפטן רוז', מחלות מין ארציאניות, כמה נשקים מתקדמים ביותר ועל איך הכל משתלב. הוא שיחרר את הניצרה השניה של הנשק והתרומם כמטר מעל הרצפה וחבט את ראשו בתיקרה, הוא הנמיך מעט והחל טס במעלה המדרגות. לקח לו כמעט רבע שעה להגיע לקומה הארבע עשרה, בעיקר עקב היתקלויות לא צפויות עם התיקרה, נראה לו באמת קצת משונה שמי שבונה קומות כה גבוהות בונה תיקרה כה נמוכה למדרגות. הוא נאלץ לנטוש את נתיב המחשבה המרתק הזה כשהגיע לדלת הקומה הארבע עשרה ופתאום ניזכר שלבניין בכלל יש מעלית, הוא החטיף לעצמו בראש ונצמד למשקוף, חמישים דרכים שונות עברו בראשו על איך לפרוץ את הדלת אך היא בחרה להיפתח מעצמה חושפת בחור צעיר, אנג'למיט כנראה שלא ממש הספיק להבין מה קורה לפני שעולף במהירות על ידי מכה חזקה למדי לסנטר, לשאר הנוכחים בחדר לא היה כה מזל, תופת ניזכר באותו הרגע בכל סרטי הפעולה סוג ז' שראה בעודו ילד קטן, וכרגע הוא שיחזר קטע קלאסי מתוכם שבו הגיבור נכנס לחדר ופשט יורה בכל מה שזז, ותופת סה"כ לא היה צלף כזה גרוע וערמת הגופות המפרפרות על הרצפה היתה סממן טוב מאוד לכך. באופן תאטרלי מאוד באותו רגע נכנסה התגבורת לחדר והם היו חמושים ומוכנים לקרב, תופת צלל במהירות מאחורי שולחן שהפך תוך כדי הצלילה לשמש לו כמגן, הוא התרומם לרגע מעל המחיצה לתוך סופת אש וירה את שארית התחמושת שלו מוריד כמה יורים והספיק לזהות את המטרה שלו רגע לפני שצלל בחזרה למחסה, אלוא היה שם. התחמושת של האקדח נגמרה, לא היה לו עוד נשק מלבד העדשה והוא לא היה בטוח שיש לה מספיק אנרגיה, נישאר לו רק דבר אחד לעשות, הוא התרומם מעל השולחן לתוך מבול האש שניתח סביבו ובאורך פלא לא פגע בו באותו רגע, זה גרם לרגע ליורים בילבול, רגע זה כל מה שתופת ניזקק לו, הוא שלח את שתי ידיו קדימה ושיחרר נהר של אש ופלזמה מכל אחת מהן, הוא הצליח להפיל כמה יורים אבל עוד זרמו לחדר וכולם בינתיים הספיקו להרים שדות בידוד אישים (הוא רשם לעצמו הערה לגלות מאיפה לסוחרי סמים יש ציוד כזה מתקדם).הנהרות שכחו ונעלמו כשם שבאו, זיעה קרה שטפה את גופו והוא ניזכר פתאום באותו אירוע שבעקיבותו עזב את הצי ונאלץ לעבור טיפולים הפנוטים מרובים. הוא צלל שוב מאחורי השולחן והקדיש רגע למחשבה, המצב היה פשוט, השולחן לא יחזיק לנצח, הוא ינסה לסגת הוא יירה בגב, הוא ינסה לתקוף יקרה אותו הדבר רק בחזה, הוא שלח מבט לעבר החלון בצד החדר. הוא ראה שם משהו, משהו מאוד מוכר והמשהו הזה דבר לכיוונו. הוא התרומם שלישית, מגן אישי מכסה את כל גופו, הוא נעץ מבט בכל מי אלו שניצבו מולו וחייך חיוך זדוני מסוג שרק מורה יכול לחייך לאחר שהצליח בצעד מחושב היטב להרוס לתלמיד את כל חיי הפנאי.
"אני מציע לכם להיכנע." הוא אמר, שאגות צחוק בקעו מכיתת היורים שכיוונה עליו את נשקה
"תן לי סיבה אחת טובה," אמר אחד מהם, אלוא בכבודו "אתה בעמדת מיעוט, היחס לרעתך חמישים לאחד, לך נגמרה התחמושת והסוללות של הרובים שלנו מלאות למדי. כמו שאני רואה את זה אתה זה שצריך להיכנע לי."
תופת משך בכתפיו "טוב, רק תזכור שהיתה לך ההזדמנות." וצלל בחזרה מתחת לשולחן, אלוא לא הבין באותו רגע, ההבנה באה רגע אחרי. הוא שלח מבט לעבר החלון והוא פתאום ראה משהו, מין כתם אדום שחור, ברגע הבא כל הקיר התפוצץ פנימה והכתם ניכנס בסופה לתוך החדר, זוג חרבות אכזריות למראה בוקעות ממנו, זוג חרבות שלהביהן מצאו במהרה דרך לחדור דרך שדות הבידוד והותירו נקבים גדולים באיברים חיוניים, בתנאי שהן לא כרתו או השמידו אותם באופן מוחלט, בתוך מספר שניות טורנדו המוות סיים לפשוט על החדר ורק שלוש אורגניזמים נותרו בחיים, תופת, אלוא והכתם שהתבהר והפך למשהו הרבה יותר מפחיד. תופת נעץ מבט בדמות הנשית שנחשפה, היא לבשה שריון קרב שחור שעין מיומנת זיהתה בקלות בו את החריטה העדינה של המלאך הבוקע מהלהבות ובידו חרב, הסמל של הSOF. את הדמות הוא זיהה גם כן אבל בפחות רצון. זו היתה בחורה צעירה למראה (זה שהיא בת מאתים וקצת זה מחוץ לעניין), אדמונית עם שיער שכיסה את אוזניה וזהו, היא לה מראה שלא היה מבייש דוגמית, אבל הוא יכל להתערב על כל סכום שבעולם שזו לא היתה הצורה האמיתית שלה. זוג אישונים אדומים בתוך עינים אדומות גם כן העבירו מבט מתופת לאלוא. המחשבות חלפו במוחו של תופת, היא נראתה משש כמו לידי אתנה, אבל אתנה לא היתה SOF. אבל העינים ענו לו על השאלה. הוא הכיר אותה, היא היתה פעם המפקדת שלו היתה מאז שהכוח הוקם היא היתה המפקדת הנערצת של הSOF, קפטן מינרווה, והיתה סיבה טובה שהיא נראתה כה דומה ללידי אתנה, היא היתה הבת שלה. למזלו או לצערו של אלוא הוא לא זיהה אותה אחרת היה מחקה את תופת וצולל מאחורי איזה שולחן. מינרווה נעצה באלוא מבט חודר, תודעתה קודחת חור לתוך תודעתו ומשמידה אותה ביסורים נוראים ואז רגע לפני שהתודעה הושמדה באופן מוחלט היא נסוגה, אלוא נאנח בהקלה בתוך תקוות שווא שזה הסתיים, הוא טעה. היא חדרה שוב למוחו הפגיעה כעת וגירתה כל ניורון כאב בגופו, גורמת לו לקרוס בצרחות כאב נוראיות. לרגע קט תופת ריחם עליו ואז הוא ניזכר שהאדיוט הזה ניסה להרוג אותו לפני רגע, הוא התרומם מאחורי השולחן ושלח מבט למינרווה, היא הנהנה לו לאישור. ידיו של תופת נשלחו שוב קדימה וזוג נהרות האש זרמו שוב, הופכות את אלוא למדורה חיה של אש וכאב, סוחר הסמים צרח ובער, בער וצרח עוד יותר והם נטשו אותו למות כך יוצאים מעבר לפרצה שהיתה פעם הקיר. כעבור מספר שעות אלוא מת באופן סופי, ערכת ההחיאה שהוא השתיל בתוכו כדי להגן על עצמו ממוות ובסוף רק גרמה לו להיות ממשוך יותר הפסיקה לפעול לבסוף וגופו נעלם לחלוטין, מאוכל על ידי האש שלא ידיעה רחמים. אלוא שהיה אתאיסט טוב במותו הגשים את השורה העתיקה, הוא הפך לאבק ועפר ונישא על ידי הרוח אל מחוץ לעיר והתפזר על השדות מחוץ...



נושא נכתב על ידי נשלח
  משרטה מקומית (חלק 1) ange noir 13:11 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 2) ange noir 13:12 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 3) ange noir 13:13 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 4) ange noir 13:15 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 5) ange noir 13:16 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 6) ange noir 13:17 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 7) ange noir 13:18 04/02/2002
  משטרה מקומית (חלק 8 ואחרון) ange noir 13:20 04/02/2002
  עברית... 011011010100 05:51 05/02/2002
  הוא צודק, זה אכן סיוט לקרוא. שלמקו 07:34 05/02/2002
  המממ. לך לאתר של רחובות. זה משם אודווין 10:14 05/02/2002
  אני מודה על ההקדמה ange noir 13:14 05/02/2002
  עכשיו אני מתחיל להבין שלמקו 00:28 06/02/2002
  חימום המים ange noir 09:16 06/02/2002
  רחמן בן רחמנים! NY מאושר 00:25 06/02/2002
  אין לי שום דבר כנגד משפטים רווים בפסיקים שלמקו 00:53 06/02/2002
  כן נכון 18:02 06/02/2002
  RE: כן[[ל''ת]] הוא 18:04 06/02/2002
  חוק המשפטים הארוכים יעל 08:26 09/02/2002
  RE: חוק המשפטים הארוכים לא אני הוא האיש 10:18 09/02/2002
  הנה משפטים ארוכים שלמקו 03:16 10/02/2002
  ההודעה שלי היתה אמורה להיות תחת הסיפור יעל 09:57 10/02/2002
  אודה ואתוודה, Preacher 12:11 06/02/2002
  נרשם ange noir 20:01 06/02/2002
  מסכים לגמרי. Sabre Runner 11:32 07/02/2002
  הסטנדרטים של הפורום הזה Preacher 12:26 08/02/2002
  יש כתיבה ארכנית ויפה, ויש סרבול. NY מאושר 02:29 10/02/2002
  משרטות למוחות נונין 05:05 07/02/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.