הדברים הטובים:
1. כתיבה יפה. בלי לעבור רבדים, ברמה סבירה למדי לפנטזיה. עדיף באמת לרדת מהביטויים היומיומיים - אם אתה כותב ספרות גבוהה, לך על זה!
2. תיאורים מדויקים ומעניינים.
3. קצב נכון של העלילה (לפחות בחלק הראשון).
4. פתיחה בנקודה מעניינת (השינוי לזאב) שהתפתחה בהמשך.
5. העיסוק בשני אחים מעניין, ואולי כדאי לחזק את הקונפליקט ביניהם (תחרות מול תמיכה)
6. עולם שנראה יחסית עקבי. דווקא העובדה שזה מחובר לפנטזיה מוכרת (לא דווקא למו"ד) לא הפריעה לי. אולי בגלל שאני לא קורא *המון* פנטזיה. גם אני קפצתי מעניים 'הדרגה החמישית' אבל ברגע שברור שהדרגות מתקדמות הפוך - כלומר אתה מתקרב לדרגה הראשונה - הרי שזה שונה מעולם המו"ד ואפילו הגיוני - ככל שאתה מתקדם אתה מתקרב לאלוהות שהיא 'מקור כל הדברים' - מרמז לדת.
הבעיות הקטנות:
1. כפי שנאמר כאן - לאזארוס זה שם רע מאוד, על כל הקשריו. בחר משהו שילך טוב עם 'תמוז' ו'רזאי'.
2. אתה נותן יותר מדי רמזים. השימוש ב'כהה' ו'אפל' כתארים לזר המיסתורי הוא שחוק ובעייתי, שלא לדבר על שם הסיפור - מהרגע שהתחלתי לקרוא חיפשתי דרואיד אפל וברגע שמצאתי אותו כל המשך הסיפור היה ברור לגמרי.
הבעיות הגדולות:
1. הסוף שחיברת איום ונורא. אני מעדיף בהרבה את הסוף הפסימי/פתוח על הסוף האופטימי שמוכר הכל. אפשר גם קצת לקצר ולדחוס את כל מה שקורה מהרגע שהכוהנת מספרת לתמוז.
2. המסר החד-ממדי של הסיפור מאוד הפריע לי. חסרה התלבטות אמיתית, משהו שייתן לרזאי קצת יותר אופי, ולא סתם תיוג כ'דרואיד אפל'.
הערות והצעות:
1. אהבתי את המתח ההומו-אירוטי שהחל להיווצר בסיפור, אבל יש לי תחושה שנרתעת ממנו לפני שמיצית את האפשרויות הגלומות בו. אין כמו קצת סקס להפוך סיפור לפחות בנאלי.
2. מה יש במגילות? למה רזאי מתעניין בהן? אולי יש לו מטרה גדולה יותר, שאינה מתמצה בהרס בלבד? רעיון לפיתוח.
3. גם אני מצטרף לדרישה שיהיו מפלצות יותר מקוריות.