כתוב טוב. מעניין מאוד וקריא.

הערה סגנונית אחת: בפסקה

"כולם הריעו, ולאזארוס נגע בידו של רזאי בשמחה. רזאי נפנה אליו
וחייך. היה בחיוך הזה משהו אפל כמעט, אבל לאזארוס לא הבחין."

הייתי מורידה את המשפט השני: "היה בחיוך הזה... לא הבחין".

כבר נתת מספיק רמזים לזה בהתחלה, ואחר כך יצרת את הרושם שזה בטעות. לא צריך שוב לדחוף לקורא בכוח את העובדה שרזאי הוא bad guy. תן לקורא להתלבט עם זה, ולגלות את זה יחד עם תמוז.

הסוף המודבק אכן בעייתי. קודם כל, אתה מכניס שם מידע סותר - אם הטובים יכלו להפך לחדי קרן, אז איך רזאי הפך לחד קרן?
חוץ מזה, יש לו תחושה נורא אמריקקית. כל הקטע של יסורי המצפון, הוא רואה את ההקרבה של חבריו, את הרוע של רזאי, האופל שנשפך מהכנפיים, זה זוועתי.

עדיף לחתוך איפה שזה נגמר במקור. הרבה יותר טוב. (או לאלתר סוף טוב פחות דביק, אם אפשר).

לסיכום: יופי!!!