א. כללי: חיבבתי את הסיפור.
ב. אני לא בטוח ביעילות הטריק של הסיפור לאחור, אם כי אני לא מצליח להחליט האם מדובר בבעיית ביצוע או בפגם קונספטואלי. הייתי מנסה לשחק עם זה.
ג. יש בעיה קלה של אי בהירות לגבי שמות הגיבורים. לדעתי נתן לשפץ זאת בקלות יחסית.
ד. כמה ענייני סגנון: "עסק בלהוציא את הגבר" צ"ל "עסק בהוצאת הגבר" או פשוט "הוציא את הגבר"; הייתי כותב "הרופא" במקום "הדוקטור"; "הוא לקח כמה צעדים מהססים לכוון איילת" - "הוא צעד בהיסוס כלפי איילת"; "שהסתכלה עליו עם פרצוף מלא אושר" - עדיף פשוט "באושר"; "מה אתה אומר שתניח לזה" - לא מתאים במיוחד להתנסחויותיו הקודמות של הרופא (מעט חבר'המני מדי...); כנ"ל "אנחנו נשאיר אתכם" - אולי עדיף ללא ה-"אנחנו". "'אתה מוכן?' איילת שאלה אותו" ו-"'אתה בסדר שם מאחורה?' איילת שאלה" - עדיף לשים את הפועל *לפני* שם המדבר, ולא תמיד חייבים להדגיש כי מדובר בשאלה, היות וסימן השאלה עושה את העבודה. בפעם הראשונה הייתי כותב "שאלה איילת", ואילו לאחר מכן אפשר אפילו להשמיט את שמה ולהסתפק ב-"אתה בסדר שם מאחורה?", כאשר עצם אזכורו של רון נותן לקורא את הרקע; "באותו זמן" - עדיף "בו-זמנית" או "באותה דקה"; "מתה על המקום" - "מתה במקום"; "אדם באלונקה מכוסה בדם כשהצוות עובד קשה בשביל להחזיק אותו בחיים" - מבנה משפט בעייתי. עדיף, אולי, "אדם באלונקה מכוסה בדם, סביבו אנשי צוות המיון הנאבקים על חייו", אם כי יש גם אפשרויות אחרות (יש להמנע, בהקשר זה, מ-"*כש*הצוות" ומ-"בשביל"). כמו כן - לפני כל שימוש במלה "הוא" כדאי לשקול את נחיצותה (מקומות בולטים: "הוא משך באפו", "הוא בכה", וכל פעם בה מופיעה המלה לאחר משפט בדיאלוג - אם כי לא רק).
ה. עלה והצלח, ובבניין ציון ננוחם!