ה"פואנטה" של הסיפור, כמו שאמרו כולם, נדושה ביותר. אני רק רוצה להוסיף שהפעם הראשונה שראיתי רעיון כזה היה בגיל 12, כשראיתי את הסרט cloak and dagger (וזה היה בהתחלת הסרט). זה היה לפני שקראתי סיפור פנטזיה אחד, ובמשחקי תפקידים לאא שיחקתי אף פעם. ככה שהרעיון יהיה, מה לעשות, נדוש גם לקוראים מתחילים. עצתי לך: מחק את כל הקטע. תוסיף משהו מעניין (והומוריסטי כמובן) במקום, בתור סיום.

הסיפור העלה כמה חיוכים על פני בזמן הקריאה, אבל שמתי לב שכמעט כל הבדיחות מבוססות צבא. הסוג הזה של הומור הוא די ירוד, ומפסיק להצחיק מהר מאוד - בערך אחרי שנה וחצי בצה"ל אנשים ממצים את העניין ועוברים הלאה. תחזור לסיפור אחרי שתצבור קצת פז"מ וזה יהיה הרבה יותר ברור. וכמובן, למי שעוד לא עשה צבא זה לא יהיה ממש מובן. ובדיחת ג'יימס בונד היתה ממש תלושה מיתר הסיפור - לפחות תהיה עקבי.

היה כאן פעם סיפור חביב למדי על החיילים הצעירים באנטרפרייז, אולי שווה לך לחפש אותו כדי לראות איך עושים הומור צבאי בצורה מוצלחת.