בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
ההרפתקה
נכתב ע''י: Shmuel (IP Logged)
תאריך: 16:04 11/01/2002

הסיפור נכתב (על ידי כמובן:)) במקור כעבודה באנגלית על ספר החוקים של רולמאסטר. לפני כמה חודשים הוא תורגם (על ידי), שופץ, שופצר בכבדות והפך למה שאתם רואים כאן לפניכם. תהנו :)

*ההרפתקה*
היה זה יום סגריר והגשם ירד על האדמה הבוצית. בפאב קטן, מרחק קצר מהעיר "ג'רמניון", ישבה קבוצת אנשים שהיו חמושים עד לשיניהם במגנים, שריונות וחרבות זוהרות. ארבעה הם היו. גמד אחד, זקנו אדום בוער ועורו שחום כאדמת העמק באמצע החורף, אלף אחד עורו לבן חיוור כשלג על קצה פסגות ההרים, אוזניו מחודדות ועיניו ירוקות כעלי עץ צעירים, אדם אחד שהיה זקוף ובטוח כסלע עצום שלעולם לא יזוז ממקומו ואישה אחת, שיערה זהוב ועיניה כחולות, תמימות למראה, מסוות את תוכניותיה הקטלניות. הקבוצה ישבה לייד שולחן שעליו היו מונחים ברשלנות של מלצרית מתחילה שלושה כדים גדולים של בירה, אחד ודקה מרטיני (מנוער, לא מעורבב) ומפה של טירה ישנה ששכנה על פסגתו של הר ללא שם זה מאות בשנים. ככל שידעו, הטירה היתה נטושה זה שנים ומי יודע אילו אוצרות והרפתקאות שכנו בתוכה... "אז כך יהיה" אמר האיש "מחר בזריחה אנו הולכים לטירה, דבר לא יעצור אותנו, יהיה אשר יהיה..." "הבה נשתה לכבוד זה, אריק." אמרה האישה "הבה נשתה לכבוד העושר שעומד להיות שלנו...הווראאאא!..." "הווראאאא!" צעקו ארבעתם, "הבה נשתה עד שניפול לריצפה..." ואכן הם שתו עד שנפלו לריצפה.
בזריחה הם נפגשו בשער הדרומי (כולם סבלו מהנג אובר מפוצץ) והחלו ללכת לעבר ההר חסר השם שהיה רחוק באופק. הם הלכו והלכו, במשך היום כולו. הם צעדו בשדות הממלכה הזהובים, גאים וזקופים בעוד האיכרים הפשוטים מביטים בהם ביראת כבוד. זמן רב הם צעדו, כל אחד מדמיין את העושר שלוודאי יפול בחלקו על אותו הר חסר שם אשר שוכן שם באופק וכאשר הערב ירד, הקימו מחנה על ראש גבעה קטנה, בשטח שולט אך מוסווה, אכלו ארוחת ערב ושכבו ישר לישון (כמובן שהשאירו שומרים, הכינו רשימת שמירה על פי פז"מ והעבירו נוהל אבטחת מחנה, דבר שלקח שעה או שתיים, על חשבון הת"ש כמובן). עת השמש זרחה, הם התעוררו משנתם והחלו מתארגנים להליכה הרבה הצפויה. בעוד אריק והגמד בישלו את ארוחת הבוקר (בשר ציד ברוטב חמוץ מתוק שהיה עדיף בהרבה על הלוף שקנו בעיר), שילה וקשת-אפילה למדו את קסמיהם ביחד תוך החלפת מתכונים לקסמי אור וכדורי אש קטנים בעלי השהייה של 3 עד 4 שניות, תלונות רבות על דמי החבר הגבוהים שדורשת אגודת הקוסמים והבחירות לוועד שנתקעו בזמן מאוד מאוד לא נוח. לאוכל, מיותר לציין, הם הגיעו כשהוא היה כבר קר. לבסוף הם התחילו ללכת. הם הלכו במשך כל אותו היום. ראשיהם זקופים בגאווה, נשקם חגור ומגניהם מכותפים אף על פי שבטנם כאבה מעט עקב כוליפורמים בחומוס. בסופו של היום הם הגיעו לכפר קטן בו מצאו פאב קטן ונחמד שבו יכלו לבלות את הלילה במחיר הגון על מצע הגון ללא שמיכות סקאבייאס. באותו הלילה הם דיברו וצחקו במשך זמן רב מאוד בלובי האכסנייה כאשר מתוך החשיכה הגיחה אישה זקנה ומקומטת למראה. היא התקדמה לעברם ואמרה: "אל תלכו להר ללא שם...שוכן שם רשע, רשע אני אומרת, האם שמעתם אותי? אם תלכו לשם, תיהיו כולכם מתים!!!" אז היא פנתה לאחור, לעבר החשיכה ופשוט נעלמה. דבר זה יכול היה להבהיל את גיבורנו, לגרום להם לשנות את יעדם או לפנות לאחור ואפילו לגרום להם הלם קטן ונזקים פסיכולוגיים לטווח ארוך אך גיבורינו ללא חת היו. ליבם כפלדה שחושלה בכור הקסמים, עוזם כלהקת אריות המלך ושמם מתהלך לפניהם בחיל ורעדה. לא, לא הם יהיו הבריות אשר יבהלו בנק, אולי מפני שהיו לגמרי שיכורים (גיבורינו פיתחו נטייה לאלכוהוליזם כיאה לאנשים עם בעיות פרוידיאניות שקשורות בהורים ובחינוך ספרטאני). אחר הסעודה המאוחרת הם הלכו למיטותיהם וישנו במשך שארית הלילה. בבוקר הם יצאו מהפאב, עשו צ'קאווט מסודר, שילמו בקבלה והמשיכו ללכת לעבר ההר חסר השם שעמד מעל הפאב הקטן כצל מאיים אשר סודו עתיק ריחף חרישית מעל העיירה. הטיפוס אל פסגתו היה ארוך וקשה אך לבסוף הם עמדו בכניסה לטירה העתיקה ששכנה בפסגתו עוד מהימים בהם אבירים היו אבירים, העלמות היו במצוקה והנוער היה נועור לא ברהרה. השערים שלפנים היו חזקים ועצומים מאוד עד יכלו לעצור צבא שלם היו רקובים עתה והשומרים שהיו גברתנים מוצקים בעלי שריון בוהק וסמל המלך מתנוסס עליו בגאווה היו רק שני שלדים בעלי שריון מתפורר אשר סמל המלך, כמו גם שמו, נמחה ממנו במרוצת השנים וחניתות חלודות בידיהם. "זה מה שקורה אם לא עושים שימון שמירה כל לילה" העיר אריק ותפח בגאווה יתרה על חרבו הבוהקת בגוון מתכתי כסוף. הקבוצה האימתנית צעדה פנימה עם לפיד וחרב ביד, מוכנים להרוג כל דבר שזז ולא נענה לנוהל מעצר חשוד. כך הם המשיכו, בשקט אך בעוז עד אשר שמעו רעש מוזר. "אורקים" שאג הגמד והקבוצה נדרכה כאשר ראו 8 אורקים גדולים, טיפשים ומגעילים רצים לעברם בעודם צועקים "אאאאאאאאא". הקרב החל. שילה מלמלה מספר מילים ומיד הופיע ליידה חץ גדול וזוהר. היא כיוונה את ידה לעבר אחד האורקים. החץ נורה לעברו כהרף עין והאורק נפל חסר חיים על הקרקע. קשת-אפילה ניסה להכות אורק בחרבו אך איחר את המועד ושופד על חרב בגבו. כך הוא נפל מדמם על הארץ ושפתיו מבקשות רק מעט רחמים. הגמד הצליח להרוג שני אורקים ברציפות אך נרמס בטעות תחת אורק שנפל עליו ורסיסיו הכסופים של כדור אש כסוף מפוזרים באבריו השונים. אריק ושילה עמדו עכשיו לבדם בנסיונם להתקיף את האורקים הרשעים. אריק הניף את חרבו...

זוג קוביות נפל לאט על השולחן בבית של דני. הם התגלגלו והתגלגלו עד אשר נעצרו.
"66" אמר דני. "לאאאאאאאאא" צעק אבי "לאאאאאאאא".
"כנראה שכן...", דני חייך במיסתוריות ונתן מבט קצר בספר החוקים לשליט המבוך שהיה לפניו. "66, 66", הוא מילמל..."אה, הנה זה, אוקי, כל הזין, כנראה שהחרב שלך נשברה ועכשיו היא תקועה לך בין הצלעות...לא מראה נעים, בכל מקרה, אתה מת..."
שילה טיפסה מטה מההר חסר השם, היא דיממה. היא ידעה שזה שום דבר שמנוחה טובה לא תוכל לרפא, אך היא היתה שרויה בכאב. היא איבדה שלושה מחבריה הטובים ביותר על ההר ההוא וצלקות הזיכרון ישארו זמן רב אחרי שפצעי יום הקרב יגלידו וישכחו אך לפחות היא נקמה את מותם. כן, האורקים ההם (או לפחות מה שנשאר מהם) היו תלויים עכשיו מה...לא משנה מה שלהם כאות ומופת לשנים הבאות. היא פסעה באיטיות, דומעת חרש בעוד רעש הקוביות הידהד בעמק והשמש שוקעת לאיטה בים.



נושא נכתב על ידי נשלח
  ההרפתקה Shmuel 16:04 11/01/2002
  RE: ההרפתקה יעל 04:38 12/01/2002
  אוקי Shmuel 12:35 12/01/2002
  בקשר ל''גזע של הבחורה''. מישהי עם ניק מתחכם 13:41 12/01/2002
  או שלחילופין, Shmuel 14:27 12/01/2002
  דעתי בעינה נשארת... מישהי עם ניק מתחכם 13:55 13/01/2002
  זה לא שהם מאוסים בעיני Shmuel 16:49 13/01/2002
  אז בוא נעשה פה הפרדה חשובה. מישהי עם ניק מתחכם 06:43 14/01/2002
  RE: אז בוא נעשה פה הפרדה חשובה. Shmuel 10:58 14/01/2002
  הממ, אוקיי... אז הבעיה שלי היתה רק עם זה מישהי עם ניק מתחכם 14:31 14/01/2002
  נלקח לתשומת ליבי, תודה.[[ל''ת]] Shmuel 14:57 14/01/2002
  נקודה חשובה יעל 02:15 15/01/2002
  RE: נקודה חשובה Shmuel 11:54 15/01/2002
  מה ההבדל בין ביקורת לקטילה מבחינתך? יעל 03:06 16/01/2002
  ביקורת: Shmuel 11:23 16/01/2002
  פעם אחת, לפני הרבה זמן, NY מאושר 02:15 18/01/2002
  השאלה היא לשם איזה שעשוע... Shmuel 07:12 18/01/2002
  גם זה שמקומו לא יכיר אותו בסקרים שלמקו 15:26 12/01/2002
  היודים! היודים רודפים אחריי! לאאאאאאאאא![[ל''ת]] מישהי עם ניק מתחכם 13:47 13/01/2002
  אנטישמיות: שנאה אובססיבית של יודים[[ל''ת]] נונין 14:22 13/01/2002
  השמות באמת מפריעים שלמקו 12:38 12/01/2002
  תודה רבה Shmuel 13:00 12/01/2002
  מקרים מבודדים שלמקו 13:57 12/01/2002
  RE: מקרים מבודדים Shmuel 14:13 12/01/2002
  קשה, אבל מישהו צריך, ולכן: NY 04:39 13/01/2002
  אני חייב לציין נונין 13:20 13/01/2002
  חביבי Shmuel 17:38 13/01/2002
  מה עם 'פיוניבאר'? אודווין 03:10 14/01/2002
  הגיע הזמן, חוששני, NY 03:39 14/01/2002
  לא ראינו דם! לא ראינו דם![[ל''ת]] ניקי ברגרסיה לכיתה ד' 06:32 14/01/2002
  הדלת המוליכה אל הקיץ (היינליין)? יעל 07:32 14/01/2002
  ויש לו עוד שני סיפורים קצרים נהדרים גל מעריץ של היינליין 11:59 14/01/2002
  זהו! By His Bootstraps! לזה התכוונתי![[ל''ת]] NY 01:21 15/01/2002
  רק כמה הערות: Boojie 07:46 14/01/2002
  תגובה או שתיים: NY 08:09 14/01/2002
  RE: הגיע הזמן, חוששני, Shmuel 11:50 14/01/2002
  שמע נונין 17:02 14/01/2002
  שמעתי Shmuel 17:40 14/01/2002
  הדיון הזה נמאס עלי נונין 11:42 15/01/2002
  מאוד נהניתי תודה Shmuel 12:05 15/01/2002
  אולי זו לא היתה השאלה הנכונה...[[ל''ת]] Boojie מגחכת ברשעות 14:04 15/01/2002
  אז מה כן הייתה?[[ל''ת]] Shmuel 14:26 15/01/2002
  תראה נונין 02:44 17/01/2002
  תשמע Shmuel 15:13 17/01/2002
  זה מתחיל לעייף יעל 09:43 20/01/2002
  הממ...הייתי בטוח שהפתיל הזה ננטש... Shmuel 13:57 20/01/2002
  הנחות מוטעות הן דבר מסוכן יעל כבר עייפה 04:37 21/01/2002
  דווקא לפי טענתך (וסליחה על פתיחת הדיון) שלמקו 01:30 16/01/2002
  בעיית גישה NY 01:55 15/01/2002
  RE: בעיית גישה Shmuel 13:18 15/01/2002
  RE: בעיית גישה NY מאושר 15:37 15/01/2002
  אם כבר מדברים על דיקטטורה שלמקו 02:46 16/01/2002
  אם כבר מדברים על דיקטטורה שלמקו 02:47 16/01/2002
  הרי לך מישהי שלא נכנסת לפורום הזה יותר. ניק מתחכם מתייאשת 11:47 16/01/2002
  אוף. :-([[ל''ת]] Boojie מיואשת 13:31 16/01/2002
  ניקי, אל תלכי... Sabre Runner 03:43 17/01/2002
  מישהו משנינו הבין את ניקי לא נכון, Boojie 13:31 17/01/2002
  הוא אמנם לא הבין בדיוק למה היא התכוונה, NY מאושר 16:56 17/01/2002
  ככל הנראה, לא לכולם זה נעים. Boojie 10:31 18/01/2002
  המממם... שלמקו 03:23 15/01/2002
  דיי הרבה אבל סביר להניח שאני יותר.[[ל''ת]] Sabre Runner 11:18 15/01/2002
  תלוי Shmuel 12:07 15/01/2002
  לא תסתבך בכלל. NY 01:34 16/01/2002
  אויש. אפשר להגיד משהו ברצינות? מישהי עם ניק מתחכם 06:56 14/01/2002
  1) אני במקומך הייתי מניח שהמשתתפים פה Sabre Runner 07:50 14/01/2002
  הכוונה הייתה: Sabre Runner 07:57 14/01/2002
  אין אלוהים מלבד אללה Shmuel 11:57 14/01/2002
  בכן, אם אתה רוצה שקהל רחב יותר יקרא יו 01:25 16/01/2002
  מה נמצא מעל מתרגמת? Boojie 02:45 16/01/2002
  מתרגם ראשון, רב מתרגם, סגן מתרגם ראשי...[[ל''ת]] מישהי עם ניק מתחכם 11:40 16/01/2002
  לא הבנתי בדיוק את הנקודה... Shmuel 04:53 16/01/2002
  זה - תמיד ובלי קשר לכלום.[[ל''ת]] Boojie 05:49 16/01/2002
  ויפה פונקציית גל אחת קודם.[[ל''ת]] שלמקו 06:25 16/01/2002
  RE: ההרפתקה Preacher 02:25 17/01/2002
  מסכים לכל מילה בערך נונין עושה פרובוקציות 02:51 17/01/2002
  הסיפור נקרא 630 של וינסנט. Sabre Runner 02:55 17/01/2002
  איזה סיפור?[[ל''ת]] Shmuel 15:19 17/01/2002
  תודיע לי אם חסר לך משהו :) והנה הסיפור: אסטרו-נעמי 17:31 19/01/2002
  אההה... Shmuel 14:12 20/01/2002
  סבבה, תודה. Shmuel 15:18 17/01/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.