את סיפורך הנ"ל פשוט לא הצלחתי לסיים. נרדמתי באמצע. עם זאת, בהתבסס על המעט שקראתי ממנו, על סיפוריך הקודמים ועל התנהלותך הכללית בפורום זה, מספר עצות חשובות:
א. פרסם כאן סיפור רק לאחר שאתה *בטוח* כי הוא *מושלם*. אם, למשל, הפתיחה נראית לך ארוכה מדי - תקן זאת *לפני* הפרסום. המילים "ככה יצא לי" גורמות לי למשש בחיבה את קופיץ העינויים שלי; ודאי שהן לא יגרמו לי לרצות לקרוא משהו שלך בעתיד.
ב. באם קרתה תקלה טכנית, וסיפורך לא פורסם במלואו (כבמקרה "הדייג") - פרסם את הגרסה המתוקנת *אך ורק* מתחת לגרסה המקורית - *לא* כנושא חדש.
ג. עצה מכל הלב - אל תפרסם כאן יותר מסיפור אחד לשבוע. הביקורת שתקבל על סיפור אחד יכולה להועיל מאד בתיקון הסיפורים הבאים בתור. אל תפציץ אותנו בחומר שנראה, כרגע, בעייתי מאד ורע לעיכול.
ד. הסיפור חייב, אבל *חייב* להיות *מעניין*. רמז: אלפים/עלפים מסתובבים והורגים גובלינים זה *לא* חוזר *לא* מעניין. Been there, done that. תמצא רעיונות *מ ק ו ר י י ם*.
ה. עוד עצה: התשובה "לי זה נראה מקורי" לא נכונה. התשובה "זה לא מקורי אבל כיף לקרוא" לא נכונה. התשובה "ככה יצא לי" תגרום להעלאתך על המוקד. לתשומת לבך.