אכן, קשים חיי הסלבריטאים שבינינו.
איך עליהם לרצות את מועדון המעריצים?
האם עדיף דואט עם כריסטינה אגילרה
או תמונת שער בחברת שמרים זוהרים?
מתגעגעים לימים הרחוקים בהם
ניתן היה לאכול קרמבו בלי שעשרות צלמי פפארצ'י
ידחפו את חטמיהם לשמשה בצווחה
וישירו 'לי כל גל נושא מזכרת'
באלף גרונות.

הו, קשים החיים כשאתה מפורסם
יש להיענות לכל דרישות העולם
ופתאום אתה מגלה שאינך מנהיג, אלא מונהג,
חייל בודד הנסחף בכוחות הגדולים ממך.
האם מוליך הגל את מועדון מעריצותיו,
או שמא מוליך המועדון - אותו?

[נונין מושפע מאנדר]