התכוונתי לשלוח לך באימייל, אבל בגלל שילוב מנצח של שפעת ועומס בעבודה, לא הספקתי. מאחר שפירסמת את הסיפור פה, אז הנה הביקורת שלי:

ראשית, הסיפור מאוד חמוד. אהבתי את העלילה ואת הצורה שבה היא מועברת. אפשר קצת ללטש את הניסוחים.

שנית, השם של הסיפור לא טוב. מאחר ששמו "בת ים קטנה", ומאחר שברור מיד שדן הוא בן אדם (עד השורה שלפני האחרונה), כי מי ידמיין שדולפין לומד באוניברסיטה, ומאחר שמדובר בסיפור פנטסיה, לי היה ברור שאדווה היא בת ים. לי באופן אישי התפספסה הפואנטה, כי היא נראתה לי מאוד מוזרה, והייתי צריכה לחזור להתחלה כדי לבדוק מה קורה שם. פואנטה שלא מבינים אותה בקריאה ראשונה, היא די חסרת טעם. לטעמי, פואנטה צריכה להבהיר לי מה קרה עד עכשיו, ולא לגרום לי לחזור אחורה בבלבול. השם של הסיפור פשוט מטעה את הקוראים.
כדאי לשנות את שם הסיפור, וגם להוסיף קצת תיאורים על הרגליים של אדווה, פשוט כדי שהקוראים יחשבו שמדובר בשני בני אדם. אז הפואנטה לא תתמסמס בגלל בלבול.

שלישית, הקטע העתידני מגיע מאוחר מדי. למעט העניין של שלוחת אילת של אונ' ת"א שעדיין לא קיימת, והעניין של הכחדת שונית האלמוגים (שהיא בתהליך מתקדם כבר עכשיו), אין שום רמז לכך שזה קורה בעתיד. עוד סיבה לכך שהפואנטה גורמת לבלבול. מה, דולפין יכול לדבר? צריך קצת רמזים לפני שמגיעים לנישואי אדם קוף. זה פשוט מגיע יותר מדי קרוב לפואנטה, ומוסיף לתחושת הבלבול.

רביעית, אני ממש לא בטוחה בקטע הזה, אבל יש לי תחושה שהפתיחה מיותרת. אני הייתי מתחילה את הסיפור ב"היה זה הים שהכיר ביניהם". כל מה שלפני זה נראה לי חסר טעם וחסר מטרה. אבל יכול להיות שאני טועה כאן, ואולי זה כי אני לא אוהבת שסיפורים מתחילים בדיאלוג.

בסה"כ סיפור מעניין, שנותן קצת חומר למחשבה. אהבתי אותו.