ה-"סיפור" כתוב, אמנם, כמעט ללא שגיאות כתיב בולטות לעין (למעט האמור למעלה), אך מכאן ועד "כתוב היטב" רחוקה הדרך. הסממן הבולט ביותר כאן הוא חזרה על מילים, מילים החוזרות על עצמן, מילים החוזרות וחוזרות, חוזרות הן על עצמן המילים... כמו גם הדגשה מיותרת, ללא צורך, שאינה נחוצה, חיונית כאופניים לדג, נטולת כל חשיבות שהיא, מרגיזה וכמובן, מודגשת.

שימו לב כמה פעמים חוזר שמו של הגיבור. האם לוקים אנו במחלת השיכחה? האם לא נצליח לזכור שם כ-"מיכאלוב" ללא חזרה אינסופית? ואשר להדגשה ולחזרה - דוגמה אפיינית הנה "לא יכלו לשחרר את מיכאלוב *מכבליו* - *כבלי* עכביש העוטפים את גופו, וה*כבלים* הנפשיים..."

כמו כן, כמה מהניסוחים לא מדהימים, בלשון המעטה, גם ללא ההדגשות המיותרות: "עטפה את כתפיו *עם* טלפיה המטונפים", "שניה אחת של פחד ואימה *זה* כל מה שדרוש" וכו'.

בקיצור,
פרט להיותו אי-סיפור
- גם הסגנון טעון שיפור.