פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
סיכום פסאודו-רציני
נכתב ע''י:
שלמקו (IP Logged)
תאריך: 13:45 15/12/2001
דבר ראשון: הפרוטוקול של טרקי סיטי לא שווה כלום. מלבד הרעיון הכללי, של אחד קורא והאחרים מגיבים, לא שמרנו על שום דבר. הסטופר נזרק בשלב די מוקדם, כותב הסיפור הגיב באופן ספונטני לכל ההערות, וכמובן שהדוברים כל הזמן נכנסו אחד לדברים של השני. היה כיף לא נורמלי, אבל לא מתאים למה שהאמריקאים האלה עושים...
ונראה ש10 אנשים זהו הגבול העליון בערך לסדנא. גם ככה זה לקח לילה שלם, שזה כיף לא נורמלי.
בכל מקרה- איך היה: הגענו לבית של נעמי. כמה אנשים הגיעו לפני הזמן (רובם כי גל נתקע בחיפה בלי ארנק), והסדנא התחילה באופן רשמי כשבוג'י הגיעה, ובאיחור סמלי של 10 דקות. עד אז שיחקנו כולנו בשתי החרבות שהיו לאסטרו.
בטרם הסדנא (ואולי אני מבלבל בין זמנים), עקב שיחות על שמרים שהיו ביני לבין גל (זה הג'וב שלו ועל זה בדיוק למדתי), בוג'י הצליחה לחלץ את העובדה ששמרים, כלשונה, מזדיינים, והתמונה של שמרים עם סימני מתיחה שהוצאתי מהתיק (התיק שלי הוא כמו המעיל של ג'רי) הצליחו לקבע את הסדנא בסימן שמרים.
הסדנא התחילה בסיפור של בוג'י. באמצע הסיפור, הסיפור עבר מלהיות מוקרא ע"י בוג'י בעצמה ללהיות מוקרא ע"י מייפל, שיפור היסטרי. אח"כ הוקרא הסיפור של וינסנט (שלמרות שכבר הופיע בגרסה אחרת בפנטזיה 2000, הפואנטה שלו הצליחה לעורר את אחד מפרצי הצחוק הגדולים ביותר במהלך הערב- והיו הרבה כאלה. אני באופן אישי הייתי חייב להוריד את המשקפיים עקב הדמעות ולהרביץ לי בראש עם קלסר בשביל להירגע)- במילה אחת, וו-אא-וו. אח"כ הגיעו הסיפור שלי, שלא ציפיתי שיקבל תגובות כאלה חיוביות, והסיפור של מייפל, שהוכיח שיש לנו מקור הכנסה חדש לאגודה (עם שיער סגול). אח"כ כבר הפסקתי לעקוב אחרי סדר הסיפורים, אבל היו שם רוצח של רעיונות, חתול שהוכיח לי כמה טוב שהם לא אינטיליגנטיים, סיפור המבוסס על מייפל (וחבל שלא הזדמן לי לנסוע יותר עם גל וגל באוטו) בדרך לאחולה, אגדה מקסימה על דרקון ובתולה, וסיפור בעל אורך לא מוצלח (קצר מדי או ארוך מדי) שנקרא פשוט מאוחר מדי (אבל יהפך לנובלטה טובה). עם כל אלו שהושמטו בדרך- אנחנו יודעים שאתם שם...
בין לבין, כלב של אחד מהמשתתפים (ובלי שמות) ילל כל הזמן מהמרפסת של נעמי ובאופן ספציפי מאחורי הראש שלי, ובכך נתן לסדנא את שמה הרשמי: 12 איש בחדר אחד (מלבד הכלב).
באמצע הסדנא, ישבנו לאכול ארוחת ערב, שבסיומה קינחנו עם כוסית ווינסנט, שלמעט כמה יציאות מוזרות מיד אחרי (ושוב, אנשים- אני לא ירדתי על מייפל! אני השתמשתי בשורה שלה כנגדה!), הפך את המשתתפים לאנשים שקולים ושקטים.
מי שלא ראה את מייפל אוכלת קרמבו בכפית (תמונה תבוא, לא לדאוג) הפסיד, אבל מצד שני לא יסבול עכשיו מחלומות מוזרים. אבל אם הסטארט-אפ שמתכננים יתממש, עוד תשמעו ממנה...
לכשנגמרו הסיפורים, נכנסנו לטריפ שמרים. אולי יום אחד תהיה תחרות סיפורים בנושא שמרים?
וזהו? תריסר אנשים היו שם. עוד נקבל את הסיפור המלא.