שלך. הם כתובים נפלא, מבחינה רגשית הם בנויים נפלא, אבל עלילה... לא ממש. ומה אני אעשה, זה חסר לי. לא מספיקה לי הבנייה הרגשית, שהיא נהדרת כשלעצמה.
נדמה לי שיש תלונה חוזרת לגבי הסיפורים שלך, שחסרה בהם סיבתיות. הדברים שקורים בהם לא מוסברים. למשל, הפיכתה של הגיבורה לאבן לא ממש מוסברת בסיפור. אני חושבת שזה בגלל שיש לך נטייה לסימבוליות יתר - מבחינתך, מרגע שלמאורע מסויים יש משמעות סימבולית מספיק חזקה, לא צריך להיות לו כל ביסוס אחר. מבחינתי, זה לוקה בחסר, כי זה נותן הרגשה של סיפור תלוש וחסר הגיון, שבו המאורעות משרתים ערכים סימבוליים אבל לא משרתים מציאות, או אמת, שניתן להתחבר אליה.