גם זה סיפור שנכתב די מזמן, ואולי הקפיצות זו בעיה סגנונית שאני באמת צריך להתעסק אתה. בכל אופן, חששתי מאוד להימרח כאן, ורציתי לשמור את רוח המסתוריות. 'האיש השחור' יכול להיות כל דבר, מכוחות האופל ועד יצר ההרס העצמי של הבחורה עצמה שממשיך גם אחרי מותה. החשיבות כאן, מבחינתי, אכן הייתה להעביר את תהליך ההחלמה אחר האובדן. ייתכן שאני צריך לתארך את הקטעים בסיפור כך שיהיה ברור שזה לא מתרחש בו-זמנית אלא על פני תקופה (משהו שיראה כמו קטעים מיומן). מה דעתכם?

כמו-כן, בקרוב אפרסם כאן עוד סיפור או שניים בז'אנר הזה (מיסטיקה פסיכולוגית) וגם סיפור שהוא ממש מד"ב. אני עובד עכשיו על שפצור שלהם.