פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
תולעת הספרים
נכתב ע''י:
טלה בר (IP Logged)
תאריך: 03:29 25/08/2001
'תולעת הספרים' ישב בספריית האוניברסיטה ובהה בספר שלפניו.
לאחר שסיים את ה-ב.א. בתולדות אירופה של ימי הביניים, היתה זו השנה השלישית שעבד על עבודת ה-מ.א. שלו בלי שיצליח לסיים אותה, או אפילו לחבר תקציר סכמטי מתקבל על הדעת. אביו היה עורך דין מפורסם, אמו מנהלת מחלקה במרכז רפואי גדול, כך שלא היתה לו בעיה לבלות את ימיו באוניברסיטה מבלי להזדקק להתפרנס למחייתו.
נושא ה-מ.א. שבחר לו היה "כלכלת הקתדרלות הגותיות במרכז אירופה", והספר שלפניו נקרא בשם "יחסי החקלאים, הסוחרים ובעלי המלאכה שמסביב לקתדרלה של קלן". 'תולעת הספרים' בהה בטקסט שלפניו בלי לקלוט מלה; משהו נקטע במוחו ולפתע נעלמה ממנו משמעות כל הדברים הכתובים - האותיות, הסמלים, הדיאגרמות והציורים שמילאו את שש השנים האחרונות של חייו. כל מה שנותר היה ריח הנייר על השולחן, שגבר והשתלט על מוחו, ומסיבה כלשהי העלה רוק בפיו, כאילו היה משהו מעורר תיאבון בניחוח העבש.
"הי, 'תולעת ספרים'," קראה אליו סטודנטית אחת, "למה שלא תבוא הערב למועדון - נשתה, נרקוד קצת, נעשה חיים - אולי נמצא איזה כדור לבנבן לשמח את הנשמה?"
"הי, 'תולעת ספרים', קרא אליו סטודנט אחד, "למה שלא נלך לחפש איזו בחורה - אתה יודע - אולי תמצא חן בעיני מישהי..."
'תולעת הספרים' לא ענה, בקושי שמע את דבריהם. מוחו הלך והתערפל, העולם מסביבו הלך והתפוגג, עד שלבסוף דבר לא נותר מלבד השולחן, והניירות העבשים הפזורים עליו.
"אבל איפה הוא?" שאלה הסטודנטית את הסטודנט, "לאן הוא נעלם פתאום, ה'תולעת ספרים'? רק עכשיו ראיתי אותו יושב פה!"
"עזבי, הוא בטח הלך לשירותים. בואי, נשתה קפה, נאכל משהו."
"אבל תראה מה יש פה, על הספר - בדיוק בכניסה לקתדרלה הזאת - אוך, פויה! תולעת כסף, או איך קוראים לזה?"
"זנבזיף, זה הכול, silverfish באנגלית," השיב הסטודנט לזואולוגיה; "הוא לא מזיק, רק נמשך לניירות ישנים ולאבק..." טרח! הסטודנט הצליף בכתב העת שבידו, וה'תולעת נמחצה תחתיו.
"בררר, מגעיל," הצטמררה הסטודנטית. "בוא, נצא מהמקום המחניק הזה..."