בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
תולדותיו המקוצרות של ההובגובלין המצוי
נכתב ע''י: בופו (IP Logged)
תאריך: 08:38 19/08/2001

תולדותיו המקוצרות של ההובגובלין המצוי
עלילותיו של בופו, הדרקון הירוק המובטל
מספר II

ברוכים הבאים לשנה מינוס 2034. העולם גוסס.
שערי הגהנום נשארו פתוחים. יצורי השאול המשיכו לזרום אל האדמה, בעלי הבעה מזועזעת של לעזאזל-הרגע-הסתכלתי-במראה, וחתיכות אוזניים וטחול כמעט-מעוכלות שעודדו באופן מדהים את בואה של העששת.
לפי דעתם של הוותיקים, שכבר בילו את זמנם בקבר המקולל כדור הארץ (שבקרוב ינוח גם הוא בשלום על משכבו), היתה זו תרמית שפלה לשלוח אותם הנה. על הנייר היתה זו הבטחה מפתה ומעוררת תאבון. "ששה מיליארד יצורים חלשים וברוכי שומן, איבדו ללא כל סיבה נראית לעין את רצונם לחיות. דרושים יצורים מכל סוג ומכל מין, שיהיו מוכנים בטוב לבם ובחסדם הרב להקריב כמות נכבדה מזמנם החופשי לטובת ארוחות דשנות ואנינות טעם מממש כל מה שבא ליד. כל המעוניין רשאי להתייצב בפלנטה מס 026724325, הוא בשמה בפי המקומיים 'כדור הארץ'". קרוב לחצי מתושבי שאול הביעו את התענינותם הגלויה והכנה במעשי צדקה אלו, בלי לשער את עומק ההונאה בה היו מעורבים. הארוחות היו גדושות רק בהתחלה, כדור הארץ התגלה כמקום מגעיל וגובליני (באורך פלא, שני התכונות הללו נהגו תמיד לבוא ביחד), בני האדם היו מעצבנים כמו תיקנים, ובעיקר לא היו כל כך מעוניינים למות.
וההובגובלין אשר אחראי להישג זה, שמו היה פחיתקולה.
גם בופו לא שכח. מאז שנכנס בופו לפלנטה הירוקה מילא פחיתקולה תפקיד ראשי בפנטזיות החשוכות שלו. והיו לא מעט מהן. היתה אחת שבה שיחק בופו עם עצמו במשחק טניס שולחן נחמד, ידו האחת נגד ידו השניה, והשתמש תמיד בשני כדורים, עיניו של פחיתקולה, בעוד גבו של האחרון משמש שולחן. ובאחרת הוא הכריח את פחיתקולה לאכול חזיר בר. או חנית. או לקרוא ספר מד"ב (מעשה אכזר לכל הדעות). חלומות אלה היו תכלית חייו של הדרקון הירוק.
וכרגע, בעל 362 שיני הטלפיים החדות שנשחקו ונשברו ונאכלו מלמעלה מחמשת אלפים שנות חיים ומשניים-שלושה טרולים מעוכלים למשעי, ונשיפת האש שבעזרתה הוא נראה כמו אגזוז מקיא, בופו הדרקון, דגם-מינוס-34-יד-שניה-צבוע-ירוק, התעורר. הלילה הוא לא חלם על פחיתקולה, אבל נורא נחמד מצידכם שהזכרתם את זה. הוא נשבע פעם שהוא ייתפוס את ההובגובלין הזה, והיום נראה יום נהדר לעשות את זה. הוא נכנס להילוך ראשון והתניע. בופו הדרקון המובטל, נישא לשמיים.

מולד לגזע שהיה כנראה מעשה הקונדס הראשון והאחרון של אלוהים (למעט קנדרים, אולי), היה פחיתקולה ככל אֵחיו, חכם במקצת מכל גובלין מצוי, לא דבר שיש בו גאווה של ממש, ובעל מוח מרושע אפילו יותר משל אותם ננסים הירוקים. בעזרת תכונותיו אלו הצליח פחיתקולה לשכנע כמות עצומה של יצורים לעבור אל כדור הארץ, ובעזרת תכונותיו אלו גם הצליח להבין שיהיו מספר לקוחות לא מרוצים מאוד, ובשבילהם במיוחד, תכנת את שער הכניסה לכדור הארץ להיות חד סתרי. שלא יעשו שום דבר שיתחרטו עליו.
עכשיו, היה במצב רוח עליז במיוחד, לנוכח העובדה שיש למעלה מחצי מיליון יצורים שרוצים אותו מת, ואף לא אחד מהם יכול לעשות שום דבר בנידון. אותם חצי מיליון יצורים, שהוא עצמו כלא בעולם בו אין להם עוד מה לאכול או לעשות בו, עמדו כרגע מעברו השני של השער השקוף,מקללים ומנסים כל דרך בכדי לשברו. פחיתקולה נעמד מולם, הביט בעיניו של כל אחד מהם שיכול היה לראות, פסק את ידיו ואת רגליו ושרבב את לשונו החוצה.

השער נראה קודר מתמיד כשהגיע אליו בופו, ולא נכנסו דרכו אל כדור הארץ עוד יצורים. אבל היה עדיין אדום, עדיין פתוח, מצד אחד. נראה כי מאז הפעם האחרונה שביקר כאן, ההמולה שמסביב רק גדלה. כמות האנשים ששונאים את פחיתקולה לא קטנה מיום ליום, הבין בופו. כרגע היה פחיתקולה בעיצומו של מסע התגרות בשונאיו. ההמון עצמו לא נשאר חייב והחזיר לו מנה או שתיים מלגלוגיו. בופו לא הופתע מכך. אם היה דבר שיצורי השאול היו יודעים לעשות טוב, היה זה ללגלג. מדי פעם היו מנסים חלק מהם את לגלוגיהם גם עליו. אבל הפעם הוא נהנה מכך, בעיקר מעצם כך ששנא גם הוא את פחיתקולה.
יצור צעיר מתוך ההמון נעמד מלפנים, מפנה את גבו לפחיתקולה. הצעיר החל להזיז את אחוריו מצד לצד, מרמז לפחית לעשות כמותו. פחית נענה לאתגר וחיקה את היצור בהנאה. לפתע, הפסיק הצעיר לרקוד וצפה בפחיתקולה, מלגלג. פחית, בתגובה, הוציא את ישבנו מחוץ לשער ושחרר את ריח שארית ארוחתו הקודמת לתוך פיו ונחיריו של הצעיר. הצעיר התכופף, משתעל למוות ומניף את ידיו כעומד להקיא. ואז, בלי שהבחין פחית במעשיו, התרומם הצעיר ותקע את סכינו באחוריו של ההובגובלין!
פחיתקולה צרח וקרא לשומריו בשכר לבוא לעזרתו. מספר רב של חיילים אורקים הופיע מחוץ לשער, וחייל אחד, כנראה מפקדם, הרים את הצעיר ממכנסיו, מפיל את כל רכושו לאדמה.
"עזוב אותו!", צרח בופו על האורק, לא משום שאהב את הצעיר במיוחד, יותר בגלל שנורא שנא אורקים, והפעם גם חיפש סיבה מוצדקת להרוג אותם.
האורק לא הראה סימנים של תגובה.
"אידיוט! א-ז-ו-ב--א-ו-ט-ו-!"
האיות הלא-כל-כך מוצלח של בופו כנראה עבד, משום שהחייל זרק את הצעיר ופנה אליו, יחדיו עם חבריו החיילים האחרים.
בופו התקרב אל החייל בצעדים בטוחים, מבזבז טונות של כישפי פחד שדרקונים היו מטילים בכדי להעצים את גודלם ואת האימה המופקת ממראם. החיילים האחרים ברחו אל השער, צורחים לפחיתקולה, שהיה עדיין תקוע בתוך השער, אחוריו המדממים בחוץ והוא בפנים, לפתוח אותו. כמה מהם מלמלו שלא משלמים להם מספיק כסף בשביל דברים כאלה, והם לא צריכים את זה בכלל, יש להם שלושה ילדים ואישה בבית.
בינתיים, החייל המפקד קפא כגמל בכותב. בופו זקף מלוא קומתו והוריד מבטו במשך שניה ארוכה אל טרפו.
"בוּ...", האורק נפל על ברכיו, רועד.
"...פוּ!",האורק עלה בלהבות, אף לרגע לא צעק, לא זז.
בופו הפנה את גבו לגופת האורק בעודה צונחת חרוכה ושחורה, אל החול החם.
קמטי אכזבה הופיעו על קשקשיו של הדרקון. הוא אף פעם לא התמחה במטבח, אבל היה די בטוח שצלה את האורק יתר על המידה.
"באסה", אמר בעצב, "רציתי אותו רק עשוי היטב".
בופו פנה אל השער. פחיתקולה גסס, וכנראה כבר הבחין בבופו המתקרב משום שהחל לצרוח. בופו התעודד, סוף סוף מישהו צורח כשהוא רואה אותו. הדרקון משך את ההובגובלין המתפרע מתוך השער החוצה ונעל אותו בתרמילו. התרמיל זז מצד לצד למשך דקות רבות עד שרמות האבק והמי-יודע-מה-עוד-יש-שם התחילו להשפיע על ההובגובלין המסכן שלבסוף חדל מלזוז.
מסביבו, ההמון הריע. הנער הצעיר היה עסוק בלהרים את רכושו שנפל על הרצפה, אבל כשהבחין בדרקון הפסיק ונעמד. רק אז זיהה אותו בופו.
הוא היה קנדר! רוחו של הדרקון התערערה פעם נוספת.
איך יכולתי לעזור לקנדר?!?
רק קנדר היה יכול לעשות דבר שכזה!
קנדר-מטומטם-אני-אשרוף-אות--
מחשבתו של הדרקון נקטעה כשרץ הקנדר הצעיר אליו וחיבק את רגלו הימנית בחום.
הדרקון התבהר מעט, פניו נבוכות. נו, טוב, חשב. קנדר אחד לא יכול להזיק.
בופו הושיט יד אל תרמילו והוציא ממנו, בעדינות אך בתקיפות, את ידו של הקנדר, וכבדרך אגב הוציא גם אצבע הובגובלינית מצומקת, הרימה אל פיו ונגס.



נושא נכתב על ידי נשלח
  תולדותיו המקוצרות של ההובגובלין המצוי בופו 08:38 19/08/2001
  מספר מילים מאת המחבר בופו 08:39 19/08/2001
  טוב... שלמקו 12:55 19/08/2001
  קודם כל תודה בופו 22:03 19/08/2001
  RE: תולדותיו המקוצרות של ההובגובלין המצוי אלכסנדרה 23:46 19/08/2001
  גם לך תודה בופו הדרקון מוחה דמעה 08:08 20/08/2001
  ברכותיי בופו סידהרתא 09:34 20/08/2001
  תודה רבה גם לחברי סיד שעזר לי... בופו הדרקון פוצח בסדרת תודות 10:00 20/08/2001
  וכעת נעבור לעולם האמיתי. (NY) 22:49 20/08/2001
  ואם אני מתחכם? שלמקו 04:03 21/08/2001
  אני נאלצת שלא להסכים עם חלק Boojie 05:47 21/08/2001
  אלו ואלה, נדמה לי שזה עניין של זכר ונקבה גרומיט 06:34 21/08/2001
  בדקתי, ולא. Boojie 08:09 21/08/2001
  אללי, גיס חמישי... ;-) (NY) 06:54 21/08/2001
  אהמ. יכולת האיפוק המפורסמת.[[ל''ת]] Boojie 08:11 21/08/2001
  רק תהיתי בופו הדרקון תוהה 08:59 21/08/2001
  אם כן: (NY) 13:35 21/08/2001
  אני נאלץ להסכים עם בוג'י. שלמקו 09:31 21/08/2001
  אין חיה כזו ''סליח''. (NY) 13:22 21/08/2001
  ובוג'י מצידה, בתור מתרגמת, Boojie 16:33 21/08/2001
  בוג'י, תסלחי לי. אלכסנדרה 01:38 22/08/2001
  אז ככה: Boojie 20:02 22/08/2001
  תודה רבה, וסליחה על הדגים. אלכסנדרה 01:42 23/08/2001
  זה לא עניין של מחוץ לדיון, Boojie 06:01 23/08/2001
  יבלות מוקרמות (NY) 06:50 22/08/2001
  טעות... הפסקה עם האותיות ההפוכות בופו הדרקון מתנצל 08:46 21/08/2001
  re:NY DarkeN 12:09 21/08/2001
  תראה, בופו, זה לא קורה לי הרבה, אבל - אסטרו-נעמי 04:50 21/08/2001
  ממש חבל שזה קרה בופו הדרקון 08:49 21/08/2001
  היא לא היחידה זה שמשלם יותר מדי 16:33 21/08/2001
  הבינו?! בופו היקר, נראה לי שיש לך בעית אסטרו-נעמי 05:47 23/08/2001


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.