פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
רוצים לפרסם כאן סיפורים?
ראשית, קראו את
כללי הפורום.
תקשורת
נכתב ע''י: סיבילת הטטריס (IP Logged)
תאריך: 09:01 07/08/2001
המלחמה הותירה רק קומץ.
הם שרדו בקושי במסדרונות התת-קרקעיים, מתקיימים על מאגרי מזון משומר, נלחמים זה בזה ומזדווגים זה עם זה לסירוגין. צאצאיהם לא היו טובים מהם, שוכחים בהדרגה את גדולת אבותיהם. מעטים מהם עוד ניסו להתרומם מעל לחיפוש החייתי אחר אוכל, מלקטים את שרידי התפארת שאבדה, מחפשים דרכים לרומם את עצמם למדרגת אבותיהם.
וכאלה היו בני שבט ה^גוז^, כשמצאו את *הספר*.
כריכתו של *הספר* אבדה, אך ברור היה מתוכנו שהוא עוסק בדרכי יצירת התקשורת של האבות. מ*הספר* היה ברור שלאבות היתה דרך ליצור תקשורת בו-זמנית זה עם זה, דבר שלפי הספר היה אחראי להתפתחות המהירה של הידע והיכולת בימיהם. אמנם חלק מהבנת השפה המקורית אבדה עם הזמן, אבל את זאת הם יכלו עוד להבין מ*הספר*. בני ה^גוז^ נאנחו בפליאה. אילו רק יכלו גם הם לעשות זאת. אילו רק היתה גם להם תקשורת בו-זמנית.
ב*ספר* הם מצאו את שמו של הנס. השם המקודש מכל שם, השם אשר יביא להם את התרבות שייחלו לה.
"סיבי זכוכית" היה השם.
*הספר* הפליג בשבחם של אלה, בשבח התקשורת המהירה והמדויקת שהם אפשרו, בשבח ההתפתחות הטכנולוגית שהובילו אליה. ובני ה^גוז^ ידעו היכן הם יכולים למצוא סיבי זכוכית. לפני שנים, אחד מהם מצא מאגר נפלא שלהם, מבצבץ מהקירות. הם ענו לתיאור במדויק. בני ה^גוז^ התלחשו ביניהם ביראת כבוד - הייתכן כי סוף סוף נמצאה להם הדרך לשחזר את תהילת אבותיהם?
איש הכלים של ה^גוז^, האיש שעסק בפענוחו השקדני של הספר, פנה מייד לעבודה. הוא שיגר משלחת של ה^גוז^ אל המסדרון שבו ידע שימצאו את מאגר סיבי הזכוכית. מצדו, נפנה לייצר את שאר חלקיו של מכשיר התקשורת החדש, על פי הציור שהופיע בעמוד אחר בספר.
אנשי המשלחת חזרו. שניים נפלו חלל בדרך, לבני שבט אחר שטענו כי הסיבים היו בשטחם. אולם רוחם של שאר אנשי המשלחת היתה מרוממת. הם השיגו את הפלא.
איש הכלים נטל את הסיבים, שכה הרבה תקווה נשענה עליהם, והרכיב אותם במכשיר, מקפיד להתאים אותם לדגם המפורט שבספר. הוא מסר את קצה התקשורת האחד בידו של שולייתו, ושלח אותו אל המקום שהכין מראש. הם מתחו את המתקן, מקפידים למקם אותו לפי התמונה.
השוליה דיבר אל תוך פיית המתקן שבידו, העשויה קופסת שימורים עתיקה מהמאגרים המעטים שנותרו מהאבות. מתוך קופסת השימורים העתיקה שבקצהו השני של הסיב האופטי המתוח, שבידיו של איש הכלים של ה^גוז^, בקע קולו של השוליה, ברור וצלול.
דמעות עלו בעיניו של איש הכלים של ה^גוז^. הם הצליחו! תפארת אבותיהם בהישג ידם!
הם שרדו בקושי במסדרונות התת-קרקעיים, מתקיימים על מאגרי מזון משומר, נלחמים זה בזה ומזדווגים זה עם זה לסירוגין. צאצאיהם לא היו טובים מהם, שוכחים בהדרגה את גדולת אבותיהם. מעטים מהם עוד ניסו להתרומם מעל לחיפוש החייתי אחר אוכל, מלקטים את שרידי התפארת שאבדה, מחפשים דרכים לרומם את עצמם למדרגת אבותיהם.
וכאלה היו בני שבט ה^גוז^, כשמצאו את *הספר*.
כריכתו של *הספר* אבדה, אך ברור היה מתוכנו שהוא עוסק בדרכי יצירת התקשורת של האבות. מ*הספר* היה ברור שלאבות היתה דרך ליצור תקשורת בו-זמנית זה עם זה, דבר שלפי הספר היה אחראי להתפתחות המהירה של הידע והיכולת בימיהם. אמנם חלק מהבנת השפה המקורית אבדה עם הזמן, אבל את זאת הם יכלו עוד להבין מ*הספר*. בני ה^גוז^ נאנחו בפליאה. אילו רק יכלו גם הם לעשות זאת. אילו רק היתה גם להם תקשורת בו-זמנית.
ב*ספר* הם מצאו את שמו של הנס. השם המקודש מכל שם, השם אשר יביא להם את התרבות שייחלו לה.
"סיבי זכוכית" היה השם.
*הספר* הפליג בשבחם של אלה, בשבח התקשורת המהירה והמדויקת שהם אפשרו, בשבח ההתפתחות הטכנולוגית שהובילו אליה. ובני ה^גוז^ ידעו היכן הם יכולים למצוא סיבי זכוכית. לפני שנים, אחד מהם מצא מאגר נפלא שלהם, מבצבץ מהקירות. הם ענו לתיאור במדויק. בני ה^גוז^ התלחשו ביניהם ביראת כבוד - הייתכן כי סוף סוף נמצאה להם הדרך לשחזר את תהילת אבותיהם?
איש הכלים של ה^גוז^, האיש שעסק בפענוחו השקדני של הספר, פנה מייד לעבודה. הוא שיגר משלחת של ה^גוז^ אל המסדרון שבו ידע שימצאו את מאגר סיבי הזכוכית. מצדו, נפנה לייצר את שאר חלקיו של מכשיר התקשורת החדש, על פי הציור שהופיע בעמוד אחר בספר.
אנשי המשלחת חזרו. שניים נפלו חלל בדרך, לבני שבט אחר שטענו כי הסיבים היו בשטחם. אולם רוחם של שאר אנשי המשלחת היתה מרוממת. הם השיגו את הפלא.
איש הכלים נטל את הסיבים, שכה הרבה תקווה נשענה עליהם, והרכיב אותם במכשיר, מקפיד להתאים אותם לדגם המפורט שבספר. הוא מסר את קצה התקשורת האחד בידו של שולייתו, ושלח אותו אל המקום שהכין מראש. הם מתחו את המתקן, מקפידים למקם אותו לפי התמונה.
השוליה דיבר אל תוך פיית המתקן שבידו, העשויה קופסת שימורים עתיקה מהמאגרים המעטים שנותרו מהאבות. מתוך קופסת השימורים העתיקה שבקצהו השני של הסיב האופטי המתוח, שבידיו של איש הכלים של ה^גוז^, בקע קולו של השוליה, ברור וצלול.
דמעות עלו בעיניו של איש הכלים של ה^גוז^. הם הצליחו! תפארת אבותיהם בהישג ידם!
תקשורת מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.