פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
אני חייב להסכים עם כל מילה של גל.
נכתב ע''י:
שלמקו (IP Logged)
תאריך: 10:22 05/08/2001
נתחיל בעובדה שהסיפור הוא לא מד"ב ולא פנטזיה. חוזת עצידות זוהי מיסטיקה, סוף העולם זה לא אלמנט מד"בי בפני עצמו, ודמות תיאולוגית בתחפושת היא כשמה- תיאולוגיה היא בד"כ ההפך ממד"ב (בד"כ. יש מספיק דוגמאות הפוכות, לא כאן).
בנוסף, החריזה צולעת ביותר, לא תמיד היא נכונה ומשקל אופציונלי (ואני כן יכול לשמוע חרוזים בראש כשאני קורא אותם). נכון שזה הרבה עבודה, אבל אם אתה מכניס קישור בסיפור עצמו לכמה קשה לך לכתוב אותם זה הופך לפארודיה ארספואטית והיא פשוט לא מספיק מצחיקה. דרך אגב- דוורא החרוז אציל-חציל, מכיוון שהוא שחוק וקלישאי הוא אידיאלי להומור בחרוזים.
העלילה לא מעניינת. נקודה. אם בכלל אפשר לראות אותה מתחת לכל הסגנון הלא מוצלח.
הקשיבו חברים ולכם אבלבל
את המוח עם איש שמו קפטן ישראל
שהחליט הוא לכתוב מחזמר מד"ב
אבל לקוראו פשוט אין שום מצב