בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
אשתי התחלפה היום פעמיים
נכתב ע''י: Evil (IP Logged)
תאריך: 17:42 04/08/2001

נכתב במהלך לילה אחד.
גלו איפוק.

*אשתי התחלפה היום פעמיים: טרגדיה בשלוש מערכות

בפעם השנייה הייתה זו בלונדינית מצודדת. היא דרשה שנקיים יחסים. יצאתי מחדר השינה בתואנה שאני זקוק למקלחת ונעלתי אותה מבחוץ. יכולתי לשמוע אותה צורחת בעודי פולט את ארוחת הצוהריים לתוך האסלה.
"אד, אתה מטורף" צווחה הבלונדה.
הלוואי, חשבתי, אבל ידעתי שהיא טועה. כל מה שנותר הוא להמתין...*

1.
את סימונס פגשתי באחד הלילות הגרועים ביותר. ניסיתי להשתכר נואשות במטרה לאזור אומץ ולשים קץ לייסורי. גלי ^החילוף^ הכו ללא רחם. הוויסקי שמולי הפך קודם לטקילה וכעת התייצב על קוקטייל שדמה בצבעו ובטעמו לשמן מכונות. הלקוחות בבאר הקטן ^התחלפו^ בצורה מזוויעה. ניסיתי לקבוע את מבטי בכוס שמולי כדי לא לראות את כל זה.
פעם אחת הרמתי את עיניי כדי להזמין משקה נוסף ואז קרה הדבר.

כל יושבי החדר ה^תחלפו^.
הברמן ^התחלף^.
צבע הקירות ^התחלף^.
המשקה שזה עתה הוגש לי ^התחלף^.
סימונס.
הוא לא ^התחלף^.

לרגע קט נדמה היה כי חלפה על פניו הבעת זעזוע, אך כעת הייתה על פניו הבעה שליווה. מצאתי את עצמי רץ אליו.
"אתה ראית את זה!" צרחתי.
נשתרר שקט. כל יושבי הבאר הביטו עכשיו בי ובסימונס.
"אתה מטורף אדוני," פתח סימונס בעודו קם מהשולחן לידו ישב.
"אודה לך מאד אם תעזבני לנפשי" הוסיף, ופנה לכיוון היציאה האחורית.
ההחלטה הייתה כמעט מיידית, לא היה לי מה להפסיד.
עקבתי אחריו בסמטה החשוכה, ידי מגששת בכיס אחרי ה- 357 שהכנתי מראש כדי לפצפץ לעצמי את המוח.
לפתע הוא הסתובב.

"לטובתך, כדאי שתעזוב אותי" אמר בנעימות.

"לטובתך," עניתי תוך שאני מוציא את האקדח ומכוון לעברו "כדאי שתתחיל לדבר."

"אין לי מושג על מה אתה מקשקש" פלט סימונס, לא מתרשם בעליל.

"ראיתי אותך נרתע אחרי ^החילוף^" אמרתי, ודרכתי את האקדח.

"בסדר," נאנח סימונס, "לא כאן. בוא אחרי."


2.
"ניסית כבר להתאבד ?"

ישבנו בדירת החדר המעופשת של סימונס. הוא עישן בשרשרת. המצב היה מביך מאד, בעיקר משום שסימונס הפגין קור רוח מדהים לנוכח האקדח שהחזקתי בידי. חשבתי שאדע כיצד להתנהג אך משהגענו לדירתו הבנתי שאין לי מושג מה הצעד הבא שלי. היה זה סימונס דווקא שהחליט לדבר אחרי כמה דקות של שתיקה מעיקה, משנתחוור לו כי אין בכוונתי או ביכולתי
לתקשר.
"ניסית כבר להתאבד ?" חזר סימונס על השאלה.

"כן." עניתי לבסוף "כמה זמן אתם כבר עוקבים אחרי ?"

"אתה טועה. אין כאן שום 'אתם', או יותר נכון יש, אך אני איני חלק ממנו, לפחות לא ברגע זה. אני באותו מצב כמוך מר....?"

"אז איך אתה יודע שניסיתי להתאבד ?" קטעתי אותו.

"זהו צעד הגיוני בהתחשב בנסיבות, הלא כן ?" השיב סימונס בשלווה בעודו מפשיל את שרוולו.
היו שם שלוש צלקות גדולות למדי באזור הוורידים.
"ייתכן שתמצא כי קל לך יותר לדבר בלי אקדח ביד."

שמתי את האקדח בכיס והתיישבתי. נראה שסימונס החליט להשתלט על השיחה, ואילו אני נתתי לו לעשות זאת בשמחה.
"איך זה התחיל אצלך ?"

לקח לי קצת זמן להזכר. אומנם היה זה רק לפני שבועות אחדים, אבל זה נראה כמו נצח.
"הצבעים. הצבעים התחילו ^להתחלף^. בהתחלה זה היה הצבעים של המכוניות. הייתי בטוח שהשתגעתי. למעשה הייתי בטוח בזאת עד לרגע שבו ראיתי אותך בבאר."

"וניסיון ההתאבדות ?"

"לפני יומיים החלטתי לבלוע כדורי ואליום."

"איפה היה הפתק ?"

"מצאתי אותו תוך כדי חיטוט בקופסת הואליום כשחיפשתי את ההוראות. רציתי לוודא שאני לוקח מספיק כדי למות מהר וללא כאבים."

"אפשר לראות ?"

הוצאתי את הפתק מהכיס והושטתי אותו אליו. היה רשום עליו רק משפט אחד:
"אל תעשה זאת אד !"

"נעים מאד אד" אמר סימונס והושיט לי בתור תשובה פתק משלו:
"בבקשה, אל תעשה זאת סימונס !"

"נראה שהם מעונינים בך יותר מבי" הערתי, "הם הקדישו לך מילה נוספת"

"אל תתן לזה להטעות אותך, זה היה הניסיון השני שלי."

חייכתי חיוך ראשון מזה ימים רבים. כעת לא היה עוד טעם להתחמק משאלת השאלות.
"אז מה דעתך על כל זה סימונס ?"

סימונס הדליק סיגריה נוספת בשרשת הבלתי נגמרת שלו והתחיל לדבר.

"בשונה ממך, החלטתי מראש להתייחס לכל המצב הזה בצורה רציונלית. לא ראיתי טעם להתחבט בשאלה אם אני משוגע או לא, כי אם כן אז אני בין כה וכה גמור."
סימונס עושה הפסקה לטובת שאיפה מהסיגריה וממשיך.
"לאחר צפייה ב^חילוף^ לאורך זמן הגעתי למסקנה שהוא תוצאה בלתי נמנעת של מסע בזמן."

"עכשיו אני יודע שאתה משוגע."

"יש לך הסבר אחר ?"
נאלצתי להודות ביני לביני שלא עשיתי ניסיון, ולו הקל שבקלים, להסביר לעצמי את פשר הטירוף הזה.
"לא. אבל זה לא הופך את ההסבר שלך להגיוני." פסקתי.

סימונס נאנח, כאילו הוא נאלץ להסביר משהו פשוט לילד קטן.
"טוב, תראה, נניח שיש תפוח על כיסא. מה קורה אם הכיסא נעלם פתאום ?"

"התפוח נופל לרצפה." השבתי. התשובה נראתה לי מטומטמת משום מה.

"נכון," הסכים סימונס "אבל האם התפוח מגיע לרצפה מיד ?"

"לא. לוקח לו זמן להגיע לשם."

"יפה מאד. עכשיו הבא נניח שהתפוח הוא מאורע מסוים בהווה, ואילו הכיסא הוא מאורע שקדם לו
וגרם במישרין להווצרות המאורע הראשון. מאורע ה'תפוח' נשען כביכול על מאורע ה'כיסא', אתה תופס למה אני מתכוון ?"

למרות הדימוי הכושל, התחלתי להבין על מה הוא מדבר.
"אתה טוען שאם נסלק מאורע מסוים בעבר, תהיה לכך השפעה על ההווה, אלא שההשפעה לא תהיה מיידית. ייקח לשינוי 'זמן' מסוים להגיע להווה."

"נכון מאד. זה כמו אבן שאתה זורק לאגם," חזר סימונס לדימויים הכושלים "היא יוצרת גלים שנעים במהירות מסוימת. זה מסביר מדוע ה^חילוף^ מגיע בגלים ולא בבת אחת."

לרגע שמחתי על שעלה בידי להבין סוף סוף מה מתרחש, אך כעבור רגע האשליה התפוגגה.
"אוקיי, אבל זה עדיין לא מסביר שום דבר. בהנחה שאתה צודק אנחנו עדיין לא יודעים מי משנה את העבר ומדוע הם עושים זאת, אך מעל לכל, זה לא מסביר למה אנחנו לא ^מתחלפים^."

"נכון, אני לא יודע את התשובות לכל השאלות הללו, אך יש לי מספר השערות. יכול להיות שהם מנסים לשפר את העתיד על ידי שינוי העבר אבל אינני חושב שזו התשובה. ראשית, שינוי העבר הוא בוודאי עסק מסובך ביותר. יש צורך לחשב כיצד משפיע שינוי, ולו הפעוט ביותר, על העתיד. שנית, גלי ^החילוף^ יגיעו גם למפעילי מכונת הזמן במוקדם או במאוחר. אינני חושב שהם רוצים ^להתחלף^, לא כל עוד יש להם ברירה אחרת. מן הסתם הם מקריבים את עצמם לטובת האנושות."

"שואה! אתה מדבר על שואה גרעינית!"

"אפשרות סבירה, אבל זו יכולה להיות באותה מידה שואה ביולוגית או אקולוגית. מי לעזאזל יודע ?"

"טוב, ומי לדעתך מבצע את השינויים האלה ?"

"אה, ברור שהם מהעתיד. זה החלק היחיד שעלה בידי להוכיח." ובאומרו זאת הרים את הפתקים מהשולחן וקירב אליהם את להבת המצית שלו. הוא החזיק אותם במצב זה דקה תמימה. הם לא נשרפו.

בהיתי בו בתדהמה, אך סימונס לא השגיח בכך והמשיך.
"זהותם המדויקת מסבירה מדוע אנחנו לא ^מתחלפים^."

"ומהי זהותם המדויקת ?"

"את התשובה לשאלה הזאת אתה יודע בעצמך. הבט בפתק שלך."

הרמתי את הפתק בתנועה איטית, כמתוך חלום, וקראתי אותו בפעם המאה. אלא שהפעם ראיתי משהו שלא שמתי לב אליו קודם.
לא היה בכך כל ספק, זה היה כתב ידי.

"נכון. אנחנו מפעילים, או יותר נכון נפעיל את המכונה מאי שם בעתיד. נראה שהם יצרו סביבנו שדה הגנה כלשהו המגן עלינו מפני ^החילוף^. הדבר הכרחי כדי למנוע ממפעילי המכונה, כלומר מאתנו, ^להתחלף^ תוך כדי עבודה...זה בוודאי גוזל כמויות אנרגיה עצומות כי..."
אבל אני כבר לא הקשבתי. בוודאי יצרתי רושם נוראי כי קפאתי במשך זמן שנראה לי ארוך מאד. מן הסתם ארוך בהרבה ממה שיכול היה להיות במציאות. חזרתי לעצמי אחרי שסימונס הביא לי כוס מים שהואילו בטובם לא ^להתחלף^ במשך הזמן שנדרש לי לשתות אותם.

זמן מה לא נאמר דבר. סימונס המשיך לעשן ואילו אני שקעתי במחשבות. אכן, נראה היה שהחלקים בתצרף המטורף הזה מתחברים סוף סוף, נכנעים לחוקיות מסוימת, מעוותת ככל שתהיה. אך משהו לא היה כשורה, חלק אחד בתצרף סירב להתחבר לאחרים.
לקח לי זמן להבין מה בדיוק מפריע לי.
"סימונס, אם הם, כלומר אנחנו, משנים את העבר ויוצרים את גלי ^החילוף^ שבסופו של דבר ישמידו גם אותנו, לא יהיה מי שיפעיל את המכונה שתשנה את העבר. זה מצב פרדוכסלי. אני חושש שהתיאוריה שלך לא נכונה."

להפתעתי לא ניכרה בסימונס שום התרגשות. למעשה, נראה היה כי ציפה לשאלה הזו.

"התחבטתי בשאלה זו זמן רב אד, ויש רק מסקנה אחת שניתן להגיע אליה. לזמן יש כיוון, כיוון העתיד. אנחנו מגדירים זאת כ'קדימה'. גלי ^החילוף^ נעים גם הם רק בכיוון אחד. כשם שמאורעות בהווה משפיעים רק על העתיד ולא על העבר, כך גם מאורעות בעתיד, יש
בכוחם להשפיע רק על העתיד המרוחק עוד יותר. העלמות מכונת הזמן ומפעיליה בעתיד לא תשפיע על השינויים שהיא ביצעה כבר בעבר. אבל את כל זה אין בכוחי להוכיח. תאלץ לבחור בעצמך אם להאמין לי או לא."

האמנתי לו.
האמנתי גם שהוא התאורטיקן העומד מאחורי המסע בזמן. נאלצתי להיאבק בדחף פראי לרצוח אותו בו במקום כשחילחה בי הידיעה שמעשה זה יפסיק את גלי ^החילוף^ תוך זמן קצר.
הוא שלח בי מבט ארוך ובוחן. היה ברור שהוא יודע מה מתרחש בראשי, אולי יותר טוב ממני.
האקדח נשאר בכיס.

3.
בבית הקפה אשר בקומה האחרונה של האמפייר סטייט בילדינג יושבים שני אנשים. הם בולטים מאד בסביבתם המיידית שכן (וזאת בניגוד לרובם המכריע של שאר הלקוחות) הם אינם שותים קפה או תה אלא סוג כלשהו של שתייה אלכוהולית שמתחלפת מדי כמה דקות ביחד עם המלצר, עיצוב החדר ושאר הלקוחות. התנהלותם היא כשל מכרים ותיקים וצופה מהצד (אילו
היה יכול להתקיים כזה לאורך זמן) היה מהמר בוודאי על כך שהם חברים לנשק מאיזה מלחמה נשכחת. למעשה הם מכירים יומיים. צופה מהצד (תיאורטי) היה מהמר בביטחון מוחלט על היותם מטורפים לחלוטין אילו שמע את שיחתם.

אחד מהם אומר: "איזה צרות צרורות עשיתי לעצמי כשניסיתי להתאבד. בטח הלכתי איזה שלוש דורות אחורה כדי לגרום לכך שאחות מוסמכת תתפרץ בטעות לחדר שלי שלוש שניות אחרי שחתכתי את הוורידים"

השני צוחק ועונה: "כן, ואילו אני בוודאי ביצעתי שיחת טלפון אנונימית כדי להודיע על ניסיון ההתאבדות של עצמי כי אין לי הסבר אחר לעובדה שהאמבולנס הגיע עוד לפני שבלעתי את כדור הואליום האחרון."

השניים צוחקים שעה קלה ואחד מהם הופך רציני לפתע.
"עוד לא מאוחר מדי להתחרט." הוא אומר.

"אינני רוצה במוות בלתי צפוי," עונה השני "בעצמך אמרת ששדה המגן כנראה הוסר כבר. ה^חילוף^ שלנו הוא רק עניין של זמן. אני רוצה להחליט בעצמי על הרגע המדויק שבו זה יקרה."

"כרצונך" אומר הראשון ומסב את מבטו "כל אחד בוחר את דרכו."

"כן, כל אחד בוחר את דרכו," עונה השני "זוהי בחירתי האחרונה. היה שלום."

הראשון מנסה לומר משהו אך דמעות חונקות את גרונו. הוא מביט בכוסו בטמטום בעוד חברו עוזב את בית הקפה בצעדים קלילים של אדם היודע כי עול כבד הוסר מעליו.

*...ההמתנה הסתיימה.
אני עומד על גג האמפייר סטייט בילדינג ומביט בנוף
העירוני. זוהי שעת ערב מאוחרת ובכל זאת התנועה סואנת. המכוניות משנות את מיקומן בפתאומיות מדי
כמה דקות. זה מזכיר לי את הסרטים הישנים האלה
משנות השלושים שבהם התמונה קופצת מדי פעם.
אני מוציא מהכיס את עיתון הבוקר ועובר על הכותרת
הראשית פעם אחת אחרונה, רק כדי לוודא שהיא לא
השתנתה. הכותרת מכריזה באותיות גדולות על
שערורייה בבית הלבן ובכותרת המשנה הסבר על
חשיפת קונספירציה של הנשיא וחברי סנאט מסוימים
להשמיד את מדינות חבר העמים במכת פתע גרעינית.
הכתבה בעמודים הפנימיים מתרחבת מדי כמה דקות כדי
להכיל פרטים נוספים על הפרשה. אני זורק את העיתון לרצפה ושם לב שבין עמודיו המתנפנפים ברוח יש פתק.
אני מרים אותו וקורא בקול רם:

"השדה נפל. עשה זאת."

הרוח מכה בפני ואני מחייך כל הדרך למטה.*



נושא נכתב על ידי נשלח
  אשתי התחלפה היום פעמיים Evil 17:42 04/08/2001
  nice![[ל''ת]] גל  23:53 04/08/2001
  י-פ-ה![[ל''ת]] Boojie 00:41 05/08/2001
  אהבתי.[[ל''ת]] שלמקו 05:11 05/08/2001
  מצויין! (וניטפוק יחיד) יעל 11:35 05/08/2001
  חזק! פרייה 12:34 05/08/2001
  RE: חזק! Evil 13:00 05/08/2001
  תיקון קל Evil 13:24 05/08/2001
  לא ממש לא הבנתי... פרייה 05:19 06/08/2001
  מעניין. מיהו אותו פילנטרופ אלמוני ?[[ל''ת]] Evil 05:33 06/08/2001
  אחד הכותבים הנערצים פה [[ל''ת]] פרייה 05:47 06/08/2001
  די למיסתורין המיותר ! Evil 05:50 06/08/2001
  תשמע, יש עניין של סודיות... פרייה 05:52 06/08/2001
  אינך אלא אכזבה אחת גדולה Evil 06:02 06/08/2001
  כמובן פרייה 08:27 06/08/2001
  I give up[[ל''ת]] Evil 08:29 06/08/2001
  דא''ג פרייה 08:33 06/08/2001
  הוקל לי. Evil 08:34 06/08/2001
  (-:[[ל''ת]] פרייה 08:43 06/08/2001
  לא הבנתי. Evil 08:45 06/08/2001
  זה לא אשמתי שהאתר הופך את הציורים פרייה 08:48 06/08/2001
  Accepted[[ל''ת]] Evil 08:50 06/08/2001
  LOL כל כך מצחיק[[ל''ת]] פרייה 08:54 06/08/2001
  קשה להסביר מה פשר Evil 13:16 06/08/2001
  מה זאת אומרת מה הפשר פרייה 23:51 06/08/2001
  !Aha Evil 01:49 07/08/2001
  Happy to be of service[[ל''ת]] פרייה 02:31 07/08/2001
  Never Give up![[ל''ת]] שלמקו 13:38 06/08/2001
  אז ככה, Evil 12:53 05/08/2001
  תודה רבה Evil 13:06 05/08/2001
  ואם עוד לא קראת, Boojie 14:01 05/08/2001
  יופי של סיפור![[ל''ת]] Preacher 13:19 05/08/2001
  איפה כל המנטפקים הקבועים ? Evil 08:36 06/08/2001
  נתתי כבר את הניטפוק שלי, אבל אם אתה יעל 09:50 06/08/2001
  נו טוף. Evil 13:31 06/08/2001
  סיפור שכבר פורסם אין טעם לשפר??? Boojie 22:39 06/08/2001
  אין Evil 03:04 07/08/2001
  אני מצטערת, פרספוני 15:20 06/08/2001
  האם ייתכן Evil 15:50 06/08/2001
  אוף! פרספוני 07:41 07/08/2001
  (ר''ע הפיסקה של בוז'י) Evil 08:19 07/08/2001
  עכשיו הפילנטרופית שלי רוצה לדעת מי אתה פרייה 08:38 07/08/2001
  מה'זתומרת ? Evil 14:25 07/08/2001
  רואים עליך..[[ל''ת]] פרספוני 07:14 08/08/2001
  טוב, בסדר. Evil 07:40 08/08/2001
  אני רוצה, קבל עם ופורום, פרספוני 08:54 10/08/2001
  בבקשה. Evil 09:32 10/08/2001
  אני מקווה פרייה 01:24 11/08/2001
  דווקא לא הייתי מודע Evil 05:38 11/08/2001
  בצורה יפה מאד[[ל''ת]] פרייה 00:37 12/08/2001
  ''ככה'' זה לא תשובה. Evil 05:12 12/08/2001
  מצטערת לאכזב אותך אבל פרייה 11:41 12/08/2001
  עובדת היותך פולניה Evil 10:28 13/08/2001
  למה?[[ל''ת]] פרייה 11:39 13/08/2001
  ככה.[[ל''ת]] Evil מזלזל 07:35 14/08/2001
  LOL[[ל''ת]] פרייה 08:26 14/08/2001
  ובכך הקפצת את העץ הזה בקלילות Evil 10:31 15/08/2001
  אז אולי כדאי שתתחיל להזהר... יעל המשועשעת 13:52 15/08/2001
  קישטה מהעץ שלי ! Evil 08:10 20/08/2001
  להיזהר - למה??? פרייה 12:18 16/08/2001
  לצערי אני נאלץ לחלוק עלייך בכמה נקודות Evil 18:17 16/08/2001
  אתה צודק ולא צודק פרייה 03:04 18/08/2001
  יש חור לוגי בטענתך: Evil 16:59 18/08/2001
  אכזבת אותי קשות! פרייה 05:08 20/08/2001
  למה זה לא מפתיע אותי ? Evil 07:41 20/08/2001
  יש לי ציפור קטנה בלב. שלמקו 09:32 20/08/2001
  לא נורא שלמקו. Evil 09:50 20/08/2001
  אם כבר מדברים על העם... שלמקו 10:06 20/08/2001
  ??? Evil 16:14 20/08/2001
  היה מה לעקוף??? פרייה 02:02 21/08/2001
  אופס - מצטערת על הטעות הקלדה[[ל''ת]] פרייה 05:24 21/08/2001
  האמת פרייה 02:00 21/08/2001
  עכשיו אני שפויה - בערך פרייה 02:15 21/08/2001
  חבל. אני אוהב אותן מטורללות. Evil 06:13 21/08/2001
  אתה רואה שוב חוסר הבנה פרייה 09:43 21/08/2001
  זה כן ''יופך'' אותי למרושע. Evil 12:45 21/08/2001
  מחשבה??? פרייה 05:39 22/08/2001
  איזה חוסר הבנה ? Evil 06:07 22/08/2001
  נו באמת פרייה 10:39 22/08/2001
  נפלא ! Evil 05:29 23/08/2001
  זה היה חדש לך??? פרייה 06:24 23/08/2001
  לא. לא ציפיתי שיעציבו אותך. Evil 07:07 23/08/2001
  או ולא ללמדת להיזהר?? פרייה 12:28 23/08/2001
  LOL![[ל''ת]] Evil 13:59 23/08/2001
  לי! לי יש ניטפוקים! טריל 15:29 06/08/2001
  זה ניטפוק, זה ? Evil 15:38 06/08/2001
  חלק מההסברים בפיסקה להלן: Boojie 08:14 07/08/2001
  בלי שום קשר, אבישי 04:59 10/08/2001
  ???[[ל''ת]] Evil 16:10 20/08/2001


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.