להכניס את זה לסיפור. זה הכל. גם את הקטע של ההשתלטות העויינת שבוצעה על הכוכב בעתיד שבו לפחות באופן הגיוני לא צריך לעשות דברים כאלה. אם הם מספיק מתקדמים כדי לגלות פעמיים את אותו כוכב לכת, אז הם צריכים להיות מספיק מתקדמים כדי לא לפלוש אליו. חסר המון מידע על התרבות האנושית בתקופה הזו. בגלל זה הצעתי לך להתחיל מחדש, ולחשוב יותר בגדול. יש לך יותר מדי מידע בסיפור הזה בשביל סיפור קצר, ובגלל זה חסר כל כך הרבה.

עכשיו אני רואה שגם על המיקויה חסר המון. הם צריכים להיות משהו ממש מיוחד אם הם יסכימו למות מרעב כדי לא לגעת באוכל שנותנים להם. מה, נתנו להם רק לחם אחיד? גם היום בחברות הכי טוטליטריות וממושטרות (ראה ערך סינגפור) יש מגוון אדיר של אוכל. אז מה, בעתיד זה יהיה יותר גרוע מהיום? קשה לי להאמין. עד כמה נורא יכול היה האוכל להיות בעיני המיקויה? ולמה הם לא יכלו להסביר את זה לשכנים החדשים? אילו אני הייתי עומדת לגווע ברעב, הייתי מוכנה לאכול אפילו ג'וקים חיים. אילו שכן שלי היה עומד למות מרעב, והיה מסביר לי שאם הוא יגע באוכל שאני מציעה לו, הוא בטוח יגמור בגיהנום, הייתי עושה מה שאני יכולה כדי להשיג לו אוכל חליפי.
אל תראה את כל זה בתור התקפה עליך. אני בסך הכל מצביעה על נקודות בעייתיות, שאו שלוקות בחוסר הגיון קל (קורה לסופרים הטובים ביותר), או שפשוט לא הוסברו בסיפור.

תבנה סיפור שממנו יעלה כל המידע הזה, אל תדחוס אותו בעלון. תהפוך את שלי לדמות יותר חיה - או פשוט ותר עליה ותמציא דמויות חדשות שיעבירו לנו את מידע ואת החלק החסר שלו. כתוב סיפור שיש בו איזו התפתחות.
אל תבין לא נכון, אני חושבת שהרעיון פשוט נפלא, אבל הוא לא בוצע כמו שצריך. לפי איכות הכתיבה שלך אני רואה שאתה מסוגל להרבה יותר ממה שהפגנת.