בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
מיזוג
נכתב ע''י: אזמרגד (IP Logged)
תאריך: 22:18 02/06/2001

טאלני נעה בחוסר מנוחה, מתחמקת מעיני המרצה. הקורס שיעמם אותה. המרצה דיברה בקול מונוטוני ומרדים, משעמם, לא מחדשת כלום, אומרת בהבעת חשיבות עצמית את מה שנכתב בחוברת ההכנה לקורס, אותה רוב הנוכחים באולם לא קראו לפי המתח וההקשבה ששררו באולם העצום.
"...וכך, כל גזע המגיע לדרגה הנ"ל בהתפתחותו מפתח באיטיות מדע אמפירי, המאפשר לו לרדת לעומקה של השאלה הנצחית ומעניק לו את הכלים להבנתה ולגילוי תשובתה. הפריטים בגזע הנמצא בשלב ההתפתחותי המתואר לעיל מפתחים לרוב מערכת חברתית המושתתת על הבנה, סובלנות וכבוד הדדי, כך שהגזע מוכן לקראת השלב הבא באבולוציה שלו..." טאלני הקשיבה בחצי אוזן. הדאגה לשלומו של פאנר, הקבוע שלה מזה שנתיים, העסיקה אותה כרגע הרבה יותר משלבי ההתפתחות של גזעים שונים. אם ההשתתפות בכל שלבי הקורס לא הייתה חובה, היא לא הייתה טורחת לבוא לפתיחה, ומגיעה רק לשלבים המעניינים באמת.
"...ניצבים בפתח עידן חדש. לאחר שנפשותיהם התמזגו, הפריטים של הגזע הנ"ל הנם "מותכים" לישות אחת, עליונה, אשר מסוגלת להתמודד עם מצבים אותם פריט עצמאי לא יכול היה להבין, לפתור בעיות איתן פריט עצמאי לא היה מסוגל להתמודד. יש לנו בסיס מוצק להאמין שהישות המאוחדת הזו עוברת ונכנסת בדרך שאותה איננו מסוגלים להבין אל גופו של יצור מדרגה אחת גבוהה יותר, המתקיים במישור שם כל היצורים בנויים מישויות מאוחדות שכאלו..." פאנר הגיע סוף סוף והתיישב ליד טאלני, מושיט לה כוס קפה. "מצטער על האיחור", הוא לחש. "הפסדתי משהו?" היא גיחכה, מקטרת על כך שהמרצה לא אמרה עד עכשיו משהו שלא נכלל בחוברת ההכנה לקורס, אותה הם קראו יחד לפני שבועיים.
"...אנו מאמינים שכל אחד מאתנו מהווה ישות מאוחדת מדרגה נמוכה יותר. הנחת היסוד הזו, כמובן, מביאה אותנו לסיבה שבעטיה כולנו נמצאים פה." טאלוני השתתקה, ממרפקת את פאנר, רומזת לו להתרכז. חוברת ההכנה הגיע עד לקטע הזה בלבד. נאמר להם שמהנקודה הזו הדברים צריכים להיאמר אישית, עד כמה שהקורסים ההמוניים האלו יכולים להיחשב כדרך אישית למסור בה משהו.
"כפי שכולכם יודעים, הממשלה עסוקה מזה עשרות שנים בפרוייקט חשוב, אשר גורם לחלקים נרחבים באוכלוסייה להיעלם. בניגוד לתיאוריות הידועות, אין מדובר במלחמה, או בפלישות חייזרים." חלק מהנוכחים צחקו במבוכה. "למעשה, הפרוייקט המדובר, הוא מיזוג הפריטים של הגזע שלנו, ליצירת ישות מאוחדת." מהומה וצרחות החליפו את השקט המתוח שהשתרר בחדר בדקות האחרונות. כמעט כולם החלו לצעוק בפאניקה, מאשימים, מנבאים כישלון, דורשים פרטים.


טאלני הסתובבה ברחובות השוממים, מנסה להעסיק את עצמה עד שתיים. כולם כבר התמזגו, איבדו את עצמם בתוך הכלל. היא נבחרה להיות האחרונה, עקב המיפוי המוחי והרגשי המצוין שלה. היא התנגדה, כמובן. להתמזג אחרון, משמעותו שנפשותיהם של כל השאר רק מהווים חיזוק לזו שלך, אתה הדומיננטי, מי שקובע הצלחה או כישלון.
הרחובות דיכאו אותה בניקיונם, בשקט. היא התרגלה כל כך לרעש שהקימו מאות רוכלים וקונים, אנשי עסקים וכל שאר מי שעבר ברחובות, עד שהשקט נראה לה מאיים ומפחיד, מבשר רעות.
היא לא סיפרה לאף אחד שהיא זייפה, שלא כל התשובות שלה במיפוי היו אמת. היא לא יכלה לומר, היו משאירים אותה לבד, לא מניחים לה להצטרף אל השאר. היו מנדים אותה, כמו שעשו לאלו אשר לא הסכימו לאבד את עצמם בתוך הכלל. היא הייתה נאלצת להישאר לבד ברחובות השקטים והנקיים, עד שתמות מרעב או מבדידות.
לבסוף, לאחר פרק זמן שנראה כנצח, השעה הייתה עשרה לשתיים. היא נכנסה אל הבניין המפואר בו נערך המיזוג, עולה ישר אל הקומה ה84, לחדר הקטן והפשוט שבו נערך המיזוג, רועדת, לא מסתכלת אל תוך החדרים הקטנים בצדי המסדרון בו עברה, בהם אוחסנו הגופות הגשמיים של אלו שכבר היו מאוחדים; רוב בני מינה. אחרי זמן קצר היא נכנסה לחדר העגול הקטן. הרצפה הייתה מכוסה שטיח עמוק שליטף את ארבעת רגליה, מדגדג בעדינות את זנבה. מעביר בה צמרמורת קטנה של עונג, שנבלעה מייד על ידי החרדה שהציפה אותה. היא נעמדה במרכז החדר ועצמה עיניים, ממתינה להיתלש מגופה, מפחדת כפי שלא פחדה מעולם.
לאט לאט היא החלה לחוש נוכחות סביבה, מין הרגשה מטרידה כמו התחושה שמבשרת לך שמישהו נועץ בך עיניים. התחושה הלחה והתחזקה, מקיפה אותה, מסמרת את פרוותה, צורבת את קצוות עצביה. הנוכחות החלה למשוך אותה בעדינות במעגלים. בהתחלה רק ראשה זז, בתנועות קלות, ואז התנועות התחזקו וגם גבה הצטרף, ומותניה, וכולה... היא חגה במעגלים פראיים, יותר ויותר חזקים, יותר ויותר רחוקים ממרכז גופה, מרגישה את עצמה יוצאת מגבולות עורה, נשאבת כלפי חוץ המערבולת. היא חשה קריעה חזקה, כואבת, ופתאום הייתה לא רק היא עצמה, אלא גם פאנר, ונורלין, ומינדי, רואה את עצמה ממאות זוויות... המערבולת קרסה כלפי פנים, מתכווצת, מוחצת, מרכזת את כל ישותה אל תוך נקודה אחת, ואז מתרחבת שוב, בכוח, נחבטת בדפנות רכות וחמימות של מערה מוזרה, מוקפת בדם. היא נדחקה בלחץ עצום אל קצה המערה המואר, האור מסנוור אותה, מכאיב לעיניה החדשות, מעביר זרמים של כאב בתודעתה.

הדבר האחרון שראתה לפני שאיבדה את מודעותה העצמית, הייה יצור מוזר, דק ארוך וחלק, בעל שתי רגליים, לבוש לבן, שהחזיק אותה בשתי גפיים עליונות וחבט בישבנה, מאלץ אותה להכניס אוויר אל ריאותיה החדשות.



נושא נכתב על ידי נשלח
  מיזוג אזמרגד 22:18 02/06/2001
  ביקורת אבישי 01:21 03/06/2001
  RE: ביקורת אזמרגד 12:03 03/06/2001
  RE: ביקורת אבישי 00:33 04/06/2001
  בוודאי שבטח (: אזמרגד 14:02 04/06/2001
  יפה היא 10:29 09/06/2001


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.