את הגיבורים - ובעיקר את השמות. אני, אגב, לא סבור כי שינוי השם גורר בהכרח שינוי דמות, למעט מקרים בהם יש לשם משמעות מיוחדת כלשהי (ובמאמר מוסגר אעיר - כלפי קהל הקוראים, לא כלפי הכותב).
איני מתכוון לרמוז כאילו חייבים השמות להיות עבריים גאים דוקא ("יששכר היה גאה בסיכה... הוא ידע שרוחמה פשוט תאהב אותה...") או צ'חצ'חים ("מושון היה גאה בסיכה... הוא ידע שברכה פשוט תאהב אותה...") או פולנים ("סטניסלב היה גאה... הוא ידע שברוניה פשוט ...") או שוודים ("ביורן היה... הוא ידע שאינגה...") - אבל השמות תורמים רבות להרגשה ולאופי הסיפור - לעתים יותר מאשר אופי הדמויות עצמן (ביחוד כאשר מדובר בסיפור קצר), ולכן כדאי לשקול היטב באילו שמות להשתמש. שמות הגיבורים שלך צורמים לי היות ונטייתם האמריקאית המודגשת עומדת בסתירה לשאר הסיפור, שמיקומו לא מוגדר בדיוק.
השימוש המופרז בשמות אמריקאיים (או בעלי "הרגשה" אמריקאית) הוא תופעה נפוצה בקרב כותבים ישראלים. אני משער כי הרבה מהם מרגישים כי "רק באמריקה זה יכול להיות אמיתי" מסיבה זו או אחרת - אולי פשוט כתוצאה מקריאת יתר של תרגומי ספרים אמריקאיים. אבל איני רואה כל סיבה מדוע לא יתקיימו סיפורי מד"ב כהלכתו גם בקריות, בביג'ין, בבאר-שבע, באמסטרדם או בתל אביב, עם שמות גיבורים בהתאם. או, לחילופין - שמות לא מוגדרים למקומות לא מוגדרים. על כל פנים - נראה לי כי כדאי להשקיע מחשבה בנושא. בדרך כלל זה משתלם.