שלושה דברים:

ראשית, בשונה ממה שנכתב בפרוטוקול, פרס גפן אינו "תחרות" - הוא פרס על מצוינות, לפחות להלכה. מאחר שזו אינה תחרות, חבר ועד אינו יכול להודיע מראש שהוא עומד "להתחרות" על הפרס, שכן כל הסיפורים והספרים שנכתבים בשנה מסוימת מועמדים אליו בפועל באופן אוטומטי, אלא אם כן המחבר ביקש אחרת כשוועדת הפרס פנתה אליו. המקסימום שחבר ועד יכול לעשות מראש הוא לציין שהוא כותב סיפורים, כך שייתכן שסיפור שלו יהיה מועמד בהמשך השנה. גם זה לא באמת מחייב כי בדרך כלל כותבים לא יודעים מראש מתי תהיה להם סיבה טובה ו/או השראה לכתוב סיפור חדש. זה פשוט לא עובד ככה.

ושנית, עם כל הכבוד לוועדת הביקורת (ואני באמת מכבד אותה ואת חבריה), המקרה הנוכחי נראה לי דוגמה של התעקשות מיותרת לחלוטין. ניהול תקין הוא חיוני, בזה אין ספק, אבל הוא נמדד לא באפשרות שאולי, פעם, אם מישהו ירצה, הוא יוכל בצירוף נסיבות מסוים, ואם כל שאר חברי הוועד יעצמו עיניים ויעשו קולות של שטיח, לעשות משהו לא תקין - אלא במה שנעשה בפועל. כפי שגם הוועדה ציינה, איש מחברי הוועד לא עשה דבר כדי לקדם סיפור שלו או שלה. הבעיה היחידה פה היא של מראית עין - וזו לא סיבה טובה מספיק לדרוש מחברי הוועד להגביל את פעילותם. יש כבר כיום די מנגנונים אחרים שיוכלו למנוע מחבר ועד בודד לתמרן את ההצבעה לצרכיו.

ודבר שלישי, שאמנם קשור לשני אבל אני מעדיף לומר אותו בנפרד כי מדובר בטענה אחרת - לאגודה יש מאגר פעילים מצומצם, שמחזיקים במאגר חשוב ומצומצם מדי גם הוא של ידע ושל כישורים. לאורך השנים ועד האגודה נהנה מנוכחותם של כמה וכמה אנשים שמעורים בתחום ההוצאה לאור ושתרמו תרומה גדולה מאוד לעיצוב פרס גפן. הדרישה למנוע מהם באופן מוחלט להשתתף בדיונים על פרס גפן נשמעת לכאורה נכונה (כלומר, אם מניחים שהם עלולים לנסות להטות את הדיון ואת ההצבעה לכיוון הרצוי להם אף שדבר כזה לא קרה עד כה מעולם), אבל בפועל מדובר בירייה ברגל - זו הדרך הטובה ביותר למנוע דיון מעמיק ולהשתיק דווקא את האנשים שיכולים לתרום יותר מכל לקבלת החלטות מושכלות ומועילות.

שלילה קטגורית של זכותם של חברי ועד מסוימים להשתתף בדיונים על פרס גפן נראית לי מהלך מזיק ומגוחך ואני מקווה שבמקרה הזה הוועד לא יאמץ את המלצת ועדת הביקורת. האיסור, אם בכלל, צריך להיות הרבה יותר ממוקד - לכל היותר איסור על מעורבות במינוי ועדת הפרס או על כל צעד שעשוי להשפיע * ישירות* על הזכייה. וכאמור, גם הדרישה להודיע מראש על "השתתפות בתחרות" אינה נכונה (כי זו לא תחרות), אינה סבירה ובחלק מהמקרים גם אינה אפשרית כשחבר ועד או מועמד לוועד אינו יודע אם בכלל יכתוב ויפרסם סיפור שיהיה מועמד לפרס.

לגבי הצעה ב', היא תביא לידי כך שאנשים טובים לא יהיו מוכנים להתמודד לוועד. אני יודע שאני למשל לא הייתי נכנס לעולם לוועד אילו הייתי יודע שבכך אני שולל את המועמדות של כל כותבי הסיפורים של בלי פאניקה" ואת זכאותן של ההוצאות שמעסיקות אותי להיות מועמדות לפרס על ספרים שתרגמתי. לכותבי סיפורים יש בעיה לא פחות אישית בהקשר הזה.

ועם הצעות ג' וד' אין לי בעיה. למעשה, לגבי ג', בעת ניסוח תקנון הפרס ההנחה שלנו בזמנו היתה ששלושת חברי ועדת הפרס יהיו מעורבים יחד בספירת הקולות, בדיוק מהסיבה הזאת. אם הם לא עושים את זה זו אכן בעיה.



נערך 3 פעמים. עריכה אחרונה ב-04:27 23/06/2011 על ידי גרומיט.