הפתיל העוסק בנושא מלפני עמוד (במצב פתילים סגורים) צץ מול עיני בעת סריקת פתילים עתיקים, ובאם עוד לא נמצא פתרון לעניין, הנה השני גרוש שלי.

למי שאינו יודע במה מדובר: בפרס גפן קיימת קטגוריית סיפורים קצרים, שהקריטריון היחיד למועמדות בה (כרגע) היא פרסומו של סיפור מד"ב/פנטסיה בבמה קיימת (אתר אינטרנט, מגזין) לאחר שעבר עריכה. "חלומות באספמיה" מציב בעיה מסויימת, מאחר ועד חלוקת פרסי הגפן אנו צפויים ללמעלה מ-100 סיפורים שכאלה - קצת יותר מדי בחירה עבור מצביע הגפן הממוצע (והייתי מכנה זאת "צרות של עשירים" אלמלא ידעתי באיזה אנשים מדובר...). בכל מקרה, דרוש סינון ראשוני כלשהו, והועלו הצעות לגבי תת-ועדה של לקטורים שתבחר את הסיפורים המתאימים. הועלו גם בעיות כאלה ואחרות הנוגעות להצעה הנ"ל (חשדות שיעלו מאליהן בנוגע לשחיתות, קליקה מסואבת וכו'). לכן יש לי הצעה - במקום לגזול את זמנם היקר של אנשים (שככל שיתקרב אייקון יהיו עסוקים ממילא, אני בטוח) - מדוע לא להעביר את מלאכת הסינון לקוראים עצמם?
ובתרגום לעברית: עורכים משאל, בו כל קורא מדרג את עשרת הסיפורים המועדפים עליו. עשרת הסיפורים שקיבלו את המספר המירבי של קולות - מקבלים מועמדות לפרס הגפן. ושלום על ישראל.
לא מדובר כאן בהמצאת הגלגל, משאל קוראים הוא פונקציה קיימת ב-"בלי פאניקה", ובמגזינים רבים אחרים הנחותים ממנו (למשל "אינטרזון"), וכאן יכול להיות לו גם שימוש מעשי. כמובן, גם משאל קוראים יכול להיות פתוח למניפולציות כאלה ואחרות, ולכן אני מציע כמה מגבלות:

א) המשאל יהיה פתוח למנויים בלבד. זה גם לא מונע שחיתויות, אבל זה מצמצם אותן לרמה הקרובה לאפס (אלא אם כן מישהו משכנע 50 מחבריו לעשות מנוי לאספמיה ולהצביע עבורו. במקרה כזה - שייקח את הפרס ושיהיה בריא).

ב) ניתן ורצוי יהיה להצביע דרך הדואר האלקטרוני, על ידי שימוש באמצעי זיהוי פשוט המצוי בכל בית (למשל, מספר תעודת זהות, או אולי מספר מנוי - קיים קיטלוג מסוים של המנויים, אני מניח?).

ג) כדי לשכנע את המנויים לקום מהכורסאות הנוחות שלהם, להניח את הגיליון האחרון של "אספמיה" בצד (ביחד עם כוס השוקו והשמיכה החמה) וללכת להצביע - אני מציע להגריל שי צנוע בין המצביעים.

זהו. מה אתם חושבים?