מחיר העלות של החוברת הוא 20 ש"ח, וזה המחיר לחברי אגודה מנויים.

לחברי אגודה לא מנויים, הוספתי את עלות הטיפול החד פעמי והמשלוח, בסך 5 ש"ח, דהיינו 25 ש"ח. מינואר 2003 זה גם יעלה בסכום המע"מ, אבל זה לא בשליטתי.

כדי לעודד אנשים להצטרף לאגודה, קבעתי את מחיר המנוי ללא חברים על סכום גבוה יותר - כ 26.6 ש"ח (שאם מישהו רוצה לדעת מאיפה המחיר - זה 6 גליונות במחיר 4, לעומת 6 במחיר 3 לחברי אגודה).

כדי לקבל 20 ש"ח שזה מחיר עלות, במצב בו רשתות ספרים דורשות 50 אחוז רווח מלמעלה, אני חייב לקבוע את המחיר לצרכן על 40 ש"ח. מה יותר פשוט מזה?

בכל גליון יהיה כרטיס הצטרפות למנויים. מצידי שמישהו יקנה פעם אחת בחנות ויהפוך למנוי. מצידי שלא יימכר בחנויות לאחר מכן. הרבה יותר נכון (כלכלית) לבסס את הגליון על מנויים, ולא על אנשים שהיום קונים ומחר לא.
כמובן, שאם מישהו חושש שהאיכות תרד, הוא רשאי לרכוש גליון אחד בכל פעם.

למה שיקנו בחנות בפעם הראשונה?
הגליון ייראה יפה, כך אני מקווה. הוא יהיה עבה. על החזית שלו ייכתב כי הוא מכיל 25 סיפורי מקור, וכן סיפור מתורגם של סופר ידוע ובעל שם. בתור חובב מד"ב, אני מצפה מחובבים אחרים לקחת את החוברת ליד, גם אם הם לא אוהבים את אותו סופר בעל שם באופן ספציפי. על חזית הגליון ייכתב גם כי הוא מכיל כתבות, ביקורות וחדשות מד"ב. בסה"כ, שער הגליון יהיה מאוד מפתה לחובב מד"ב.

אני לא יודע מה איתכם, והאמת שאני לא יודע מה אם שאר אזרחי המדינה. אבל אני יודע ש*אני* הייתי קונה את הגליון בלי לחשוב פעמיים, גם במחיר של 40 ש"ח, ובשנה הבאה, גם במחיר של 47.20 ש"ח כולל מע"מ.
אני מניח שבקרוב אנחנו נגלה *כמה* חובבי מד"ב יש *באמת* בארצנו.