זו נראה לי דרך קלה מאוד בשבילי להעליב כותבים שבהם לא בחרתי ומשהו שלא הייתי מתלהב לשתף איתו פעולה כעורך מגזין. זה גם בעייתי מעוד בחינות - איך למשל בוגי, שגם כותבת סיפורים לכתב העת שלה תוכל לבחור אם ואיזה סיפורים שלה להכניס לרשימה שתגיש? ומה שיותר בעייתי - ההצעה הזאת נותנת נותן משקל שווה למי שיוציאו כמה עשרות סיפורים בשנה (חלומות באספמיה), למי שמוציא עשרות בודדות (בלי פאניקה), למי שמוציא רק סיפורי מקור בודדים (המימד) ולמי שמוציא אנתולוגיות של סופר אחד (אופוס וזמורה ביתן).

השיטה הזאת נראית לי טובה כשמתעסקים אך ורק עם הוצאות ממוסדות בעלות היקף פעילות פחות או יותר דומה. בתחום סיפורי המד"ב הקצרים אנחנו רחוקים מאוד מהמצב הזה. אם ייערך מיון ראשוני, הייתי מציע להשאיר את כל הליך הבחירה בשלב הראשון לוועדה.