(ואת רובם הייתי מעלה בעצמי אלמלא אהרון הקדים אותי). תוספות:

2(א) סעיף מנוסח רע. ניסוח הסעיף הזה אומר שהפרס מוענק בשלושת קטגוריות אלו, ומשתמע משם שהוא מוענק בקטגוריות אלו בלבד. כמובן שהוא סותר את 2(ב). הניסוח הרצוי יהיה להוסיף "וכן כל קטגוריה אחרת אותה תקבע וועדת הפרס תחת המגבלות שיקבעו על פיה". לחילופין ניתן להוריד לחלוטין את הסעיף, ולהכניס את פרק הזמן לסעיף נפרד. הצעה נוספת: לאחד את סעיף ב' וסעיף א': "ועדת הפרס... תקבע את הקטגוריות... כולל, לפחות, ספר מד"ב, ספר פנטזיה וסיפור מקורי, כאשר לקטגוריות אלו יוכלו להיות מועמדים... (שבוע ספר עד שבוע ספר).
2(ג) יש לי בעיה עם פרק הזמן של הסעיף הזה- מכיוון שהאסיפה הכללית בד"כ נערכת באותו יום של הענקת הפרס, הרי שעל פי סעיף זה שינויים שכאלו ידרשו תכנון של שנה מראש. אולי רצוי להעביר את הסמכות לוועד?
2(ה) [הסבר לאהרון] כפי שמעוף הדרקון היה מועמד השנה, הסעיף הזה לא מונע מהוצאה מחודשת להיות מועמדת- היא כן מונעת מספר שהיה מועמד פעם אחת להיות מועמד פעם נוספת. כלומר- המהדורה השנייה של "לעולם לא עולם" יכולה להיות מועמדת, כי המהדורה הראשונה לא הייתה מועמדת [שאלה- האם מהדורה חדשה נחשבת כהוצאה למטרות פרק הזמן החדש?], אבל המהדורה השלישית לא תוכל להיות מועמדת.
2(ו) סעיף חשוב. אני מציע לקרוא לו "סעיף אנדימיון". הוא רק מפלה מעט כאשר הספרים מספיק נפרדים אחד מהשני.
3(א2): מהרגע שמוזכרת פעם אחת האפשרות שאייקון לא יתקיים, צריך להתייחס לאפשרות זאת בכל פעם שהיא רלוונטית. זה נכון ל3(ב2). ב5 זה כבר מוזכר.
4(ד): כלומר, שני חברי הוועדה האחרים אינם רלוונטיים, ומדובר בהחלטת יחיד. זה נשמע רע. דרך מעודנת יותר לנסח את הסעיף תהיה שהחלטות יתקבלו על פי רוב בוועדה, כאשר ליו"ר יש זכות ווטו ווועד האגודה יכול להפוך את החלטת הווטו.
4(ה): הסעיף נראה לי מיותר, לא מוסיף על ב' וג'.
4(ו2) הסעיף הזה מונע מעשית מכל מי שעובד בהוצאת ספרים להיות חבר וועדה. סעיף 1 לדעתי מספיק. והאם מתרגמים הם עובדים קבועים למטרת התקנון? ובמידה ואין להם אינטרס- למה למנוע מהם? האם כל עובד בהוצאת ספרים מוטה אוטומטית? ובמקביל, סעיף 4 לא מונע ממתרגם שתרגם ספר באותה שנה להיות חבר וועדה ולבחור בספר שלו עצמו- כל עוד הוא לא עובד בהוצאה כרגע (בין תרגומים, למשל)
5(י) מסדרים ג'ובים ליו"ר? הרעיון טוב, יו"ר האגודה צריך להיות בין המגישים עקב רשמיותו של הפרס. אולם, בכל זאת, מה קורה כאשר היו"ר אינו יכול להגיע? המילה "תמיד" חריפה מדי.