הייתי רוצה להעלות כאן רעיון שהתעורר בי בעקבות האספה (הלא רשמית) האחרונה.

ראשית אציין כי בעיני (וכנראה לא רק בעיני) האספה היתה פארסה בכל קנה מידה ולאור זאת הייתי שמח מאוד לו מספר הנוכחים שנאלצו לחזות בזוועה היה נמוך אף יותר (אם כבר, אז כבר). בזאת אסכם לעת עתה את התרשמותי מהאספה ולא אתייחס לנושאים שכבר נדונו כאן.

הנושא אותו הייתי רוצה להעלות הוא המועמדים לועד. באספה לפני יומיים חזינו במצעד (קצר למדי למרבה המזל) של מתמודדים אשר הציגו את משנתם וניסו לזכות בקולותינו בטיעונים מטיעונים שונים. לטעמי השאלה החשובה ביותר לא נענתה על ידי מרבית המועמדים והיא מדוע חשוב שיכהנו בועד דווקא. המועמדים (או לפחות חלקם) הציגו אמנם רקע של עשיה במסגרת האגודה אך אין בכך כדי להצדיק את כהונתם כחברי ועד מצביעים.

במקום להתייחס לסוגיה האמורה, רבים מהמתמודדים (האם יש סתירה פנימית בביטוי זה?) בחרו להשליך את יהבם על תחום עשיה מסוים ולקוות שאותם אשר העניין חשוב להם יתנו להם את קולם. לטעמי ביטויים כגון "אני אהיה אחראי על הטרמפים באגודה", "אני אארגן יום כיף לכל המתנדבים" או "אני אארגן ספריה ואדאג לענות יפה לכל מי שיבוא בטענות" מקומם בבחירות לועד כיתה בבית ספר יסודי ולא בועד האגודה.

אני סבור שהמצב הזה נגרם מכך שהועד הוא גוף גדול מדי ביחס לגדלה של האגודה ועל כן הוא לוקח על עצמו במישרין תפקידים אשר אינם אמורים להיות עיסוקו המרכזי. אני חושב ש"אחראי הטרמפים" או "אחראי הספריה", אין מקומם בועד האגודה. תפקידים אלה ראוי שיאוישו על ידי מינויים של הועד (וכמובן יוכל לכהן בהם חבר ועד) אך לא בהכרח על ידי חברי ועד.

למיטב זכרוני, תקנון העמותות המצוי בו משתמשת האגודה מאפשר הקטנת הועד עד כדי שני חברים בלבד ואני סבור ששינוי כזה יטיב את מצב האגודה ויחסוך מצבים מוזרים כמו ה"אל בחירות" האחרונות בהן הוצגו 8 מועמדויות ל- 7 כסאות.

כמובן שאין בכך כדי לרמוז שחברי הועד המקוצץ (כאמור שני חברים הם די והותר לדעתי) ישאו לבדם בנטל הפעילות של האגודה. אותם אנשים אשר הציעו את מועמדותם וכשרונם ובראש ובראשונה את זמנם הפנוי צריכים לסייע לועד בגיבוש וביצוע ההחלטות אך בסופו של דבר ההחלטות צריכות להתקבל בפורום מצומצם יותר מהנוכחי. נראה לי כי המכשול העיקרי בפני שינוי כזה יהיה ההמנעות של אנשים מעשיה ופעולה במסגרת האגודה אם לא מתלווה לכך הזוהר (המפוקפק משהו) של חברות בועד.