1.
"אדם שקול לא ישפוט אחר ע"פ טלוויזיתו כפי שלא ישפוט אותו ע"פ צבע חולצתו."
"זה לרוב עובר בתחילת התיכון לחבורות שמתגבשות על בסיס חברתי שיכול להיות מקרי לחלוטין ולאו דווקא תחומי עניין משותפים"

אוקיי, אז אסור לשפוט משהו ע"ס הדברים שהוא אוהב לראות בטלוויזיה וגם לא ע"ס הלבוש ואפילו לא ע"ס תחומי עניין משותפים. אם כך, מה נשאר ?

מעולם לא טענתי שיש לנדות מישהו בגלל אהדתו לתוכנית טלוויזיה זו או אחרת (וגם לא ממש ברור כיצד הסקת זאת מדברי), אך זה בהחלט יכול להחשב כמינוס באישיות. וברגע שהמינוסים רבים מהפלוסים, יש לנתק קשר מיידית.
(אישית, אני מחזיק בקשרים רק עם אנשים שיש להם מה לתרום לי, ומצד שני לי יש מה לתרום להם. סה"כ עסקת חליפין הוגנת למדי)

2.
מאחר וכ"כ ביקשת אעשה ניסיון להגדיר חנון (שלא ע"פ מאפיינים חיצוניים):

א. מנודה ממרכז הפעילות החברתית שלא ע"פ בחירתו, כאשר סיבת הנידוי אינה נכות פיזית או נפשית(במובן הקליני).
ב. ממורמר בשל כך, אך לא יודה בזאת לעולם. (במקרים הקיצוניים, אפילו לא בינו לבינו)
ג. לא עושה דבר בנידון. (למרות שהיה רוצה)
ד.יעשה כמעט כל דבר על מנת להמנע מעימות ישיר עם בעלי השררה החברתית גם אם הדבר כרוך בהשפלה או ויתור על כבוד. (מחסור חמור באסרטיוויות)
ה. בדר"כ בעל אינטליגנציה גבוהה מהממוצע (אם כי הדבר אינו הכרחי)
ו. חסר מודעות עצמית בסיסית

3.
סיימתי תיכון לפני יותר שנים משאני רוצה להודות וייתכן שהמצב השתנה באופן קיצוני מאז, אך אינני חושב כך. דווקא המרחק מעולם הנוער נותן לי פרספקטיבה אחרת ומאפשר לי לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית. (בכל זאת, עדיין אינני ישיש)

4.
מעולם לא טענתי שחובבי מד"ב הם חנונים (אם זה היה נכון, מה אני עושה בפורום הזה ?) וגם במאמר של דנה קסלר לא הייתה הצהרה מסוג זה. סה"כ היא הצביעה על תופעה מאד ספציפית של הערצה עיוורת לסדרות מד"ב גרועות ולמשחקי תפקידים מגוחכים.

5.
חנון, משורש כ.נ.ע, כלומר, אנשים כנועים.
אנשים הסולדים ממיינסטרים לעולם לא יוכלו להיות חנונים משום שהם לא נכנעים לתכתיבי החברה או המערכת או כל דבר אחר.