חזרתי מערב דוגלאס אדמס . דבר ראשון : הופתעתי לגלות שכל הכרטיסים כבר נמכרו מראש ( דבר שבימים כאלה ועוד באירוע שהאגודה מעורבת בו הוא בבחינת בל יאמן ) רק הודות לכישורי הכישוף של עירית הכל יכולה שהוציאה לי כרטיס מתיק הקסמים שלה הצלחתי לבסוף ברגע האחרון להכנס .לעומת זאת שמעתי סיפורי זוועות על אנשים שבאו כל הדרך מירושלים רק כדי למצוא את הדלת סגורה בפניהם.
והאירוע עצמו : הושמעו כמה שירים שלפחות אחד מהם ( "בלי פאניקה ") היה שווה האזנה ואולי כדאי לבקש מנעמי שתעלה אותו כפילק באירוע הפילקים הקרוב ,שני השירים האחרים היו בגדר נסבלים .
נקודת השיא של הערב : אתגר קרת שהשמיע סיפור שלו שנכתב בהשראת אדמס . קרת אינו מרבה לפרסם סיפורי מד"ב ( אם כי דותן מספר לי שהוא דווקא כתב לא מעט שלא פורסמו מעולם ) וסיפור זה הוא סיפור המד"ב ה"אמיתי " הטוב ביותר שלו שנתקלתי בו.
"הפשלה" של הערב :המנחה מאיר עוזיאל מקריא באריכות את רשימת התומכים באירוע ומתעכב על כל אחד מהם בפרטנות. הכל עוצרים את נשמתם ומחכים שהוא יזכיר גם את שמה של האגודה ותפקידה בהכנת הערב... אבל לא, הוא ממשיך לדבר על דוגלאס אדמס.
תדהמה. ארז ועירית קמים בזעם ועוזבים את המקום כשעמנואל לוטם מצטרף אליהם . מאיר עוזיאל רץ אחריהם ומתחנן שיחזרו . אחרי כן הוא השמיע נאום על האגודה למדע בדיוני וחשיבותה בארגון הערב ( מה שנכון נכון אבל חבל שהושמע בנסיבות מביכות כל כך ).
סך הכל ערב סביר ואף למעלה מזה . אבל כדאי ליעץ למר עוזיאל שיהיה פחות שכחן לעתיד לגבי תומכי ומארגני הערבים שהוא עושה.