למרות שלא הססתי לבקר את האגודה ואת חברע הוועד, אני בהחלט מכבד ומעריך את מה שהם עשו. קודם כל בגלל עצם ההתנדבות, שנית בגלל החשיבות של הקמת ושימור הגוף הזה חי ונושם, ושלישית - טוב, זה לא ממש תענוג - וגם לא קל מבחינה אישית - לעשות ולהשקיע ולקבל קיתונות של ביקורת בתמורה...
יש לי הערכה מיוחדת לשני אנשים - לניר יניב (כן...אין פה עניין אישי. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה באתר, ואני מפריד בין פסים אישיים ליחסי עבודה) ולדותן. דותן הרים את המימד, ועורך אותו בכשרון.
מצד שני, מי שצריך היום לעמוד בראש הוועד הוא אדם יוזם, דוחף, בעל קשרים במקומות הנכונים - כולל עיריות, גופים מסחריים, רואי חשבון וכו' - ונסיון ניהולי "כבד" מוכח. לארז יש את כל אלה (למי שלא יודע, הוא בעל עסק מצליח בתחום די תחרותי, עם תואר הנדסה מהטכניון). ראיתי אותו בפעולה. לדעתי הוא האדם שאנחנו צריכים עכשיו.
מלבד כישורי נהול, ישנה חשיבות רבה ליכולת להקדיש זמן אישי, ומכאן - חוסן כלכלי מסויים. כל אדם בוועד יתרום מזמנו: ראש הוועד כל שכן. המסירות צריכה להיות רבה (יעידו, אני מאמין, אנשי הוועד היוצא, ובמיוחד עמנואל). חלק מהדברים יהיו כרוכים בהוצאות שיקח זמן עד שיוחזרו, וזמן ודלק עולים כסף ובאים על חשבון העסק, המשפחה או שעות השינה. מי שעומד בראש הפירמידה הוא זה שצפוי להוציא הכי הרבה ולעמוד בלחץ המשפחתי והכלכלי הגבוה ביותר, חד וחלק.
אגב - וזוהי סוגייה כואבת: נושא ההוצאות. לא משנה אם אהיה בוועד או לא, ככל הזכור לי - ואהרון יתקן אותי אם אני תועה - לעובדה שאנשים עבדו בפנטסיה כמעט ללא תמורה היה משקל בנפילתה. זה נסיון שאם הוא נכון, צריך ללמוד ממנו. אשמח לקבל תשובה - כאן או בנסיבות פרטיות - לעניין הזה, כדי ללמוד מהעבר ולהבטיח שלא נחזור על טעויות.