באור טיפה שונה.
אני מסכימה במאה אחוז, האגודה, מתוקף היותה מוסד שמבוסס בעיקר על התנדבות בשעות הפנאי, לא מתפקדת בצורה מושלמת (לא שמוסדות לא התנדבותיים מתפקדים בצורה מושלמת, אבל בוא נגיד שהיא מתפקדת בצורה פחות מושלמת מהמקובל, טוב?) וגם אני הייתי בין אלה שבאופן מסתורי נעלמו ממסד הנתונים ולא זכו לקבל כרטיס חבר ו/או דואר מהאגודה במשך שנתיים. כן, אמרתי שנתיים.
עכשיו, יש לי שתי ברירות: האחת, להגיד "כל האנשים האלה שמתנדבים באגודה הם זבל, אין להם מושג מהחיים שלהם, וכל האגודה הזו זה חרטא אחד גדול". השני, להגיד "האגודה הזו שייכת גם לי, וכמו כולם גם אני משתדלת לעזור, כשהמטרה שלי היא לעזור למטרות של האגודה".
אני אישית מעדיפה את האפשרות השניה. ולא שאני לא מתלוננת - כמו שכולם יודעים, אני מתלוננת בשפע, ואף פעם לא שותקת על דברים שלא מוצאים חן בעיני. אבל בואו נשמור על פרופורציות. כולם באגודה מתנדבים, כולם מנסים לעשות מה שהם יכולים, ודברים מתפשלים לפעמים - אפילו לעתים קרובות לפעמים. הנקודה היא שהאגודה כן מקדמת את המטרה המשותפת של כולנו - המדע הבדיוני - ולו גם מעצם קיומו של מוסד מארגן אחד (לא רק, אבל זה כשלעצמו זה כבר הרבה). אז בואו נקבל את זה שהאגודה לא מתפקדת מושלם, וננסה לחיות עם זה כמיטב יכולתנו.
כרטיס החבר מגיע בסופו של דבר. הדואר מגיע בסופו של דבר. וארמגדוןקון יתקיים בסופו של דבר. אני חושבת שזאת התחלה טובה...