הערה: הכינוי שבחרתי אינו קשור לנושא ההודעה ונבחר מסיבות של רציפות.

אני חבר אגודה כבר כמעט חודשיים, נרשמתי בעשרים בספטמבר לאחר שנים שבהן לא ראיתי טעם להצטרפות. שיכנעו אותי שיש סיבה להצטרף ולנסות לעזור לקידום הנושא. שילמתי שמונים שקלים חדשים במזומן, אותם הנחתי אישית בידה של דניאלה הראל, המזכירה(והגזברית?) של האגודה. קיבלתי קבלה והובטח לי שהכרטיס הקבוע ישלח אלי בדואר.
עבר שבוע ושבועיים ותיבת הדואר ריקה. שוב פגשתי את דניאלה פנים אל פנים והובטח לי שעד סוף השבוע(שהיה גם ערב יום כיפור תשס"א) הכרטיס יהיה בדואר.
מיותר לציין שלא קיבלתי דבר. לאחר סוכות(אנחנו כבר ב- 22 באוקטובר, יותר מחודש לאחר ששילמתי את דמי החברות), אחרי תקופה ארוכה בה שהיתי הרחק מהבית ולא יכולתי לבדוק את תיבת הדואר, ראיתי שעדיין לא קיבלתי דבר וחצי דבר מהאגודה. פניתי לארז אברמוביץ', חבר הועד החדש ביותר באגודה(בזמנו קיוויתי שגם היעיל ביותר אך כעת אני לא בטוח בכך) ומסרתי לו את הפרטים. הוא הבטיח התערבות אך ציין שהדבר תלוי בדניאלה הראל.
בהזדמנות אחרת נכחתי באירוע בו נכחו גם דניאלה הראל וארז אברמוביץ' ושוב הובטח לי טיפול מהיר בעניין(מדובר בשניים בנובמבר אלפיים, כחודש וחצי לאחר שנרשמתי כחבר).
אך(הקורא המיומן יזהה את הדפוס החוזר) לא קרה דבר ותיבת הדואר שלי נותרה בשממונה.
היום, החמישה עשר בנובמבר שנת אלפיים, כמעט חודשיים לאחר תחילת הפיאסקו המתואר כאן, התחדשו הקרנות מסע בין כוכבים שמארגן ארגון סטרביס-תשע-שבע-שתיים והובטח לי באופן מיוחד שהכרטיס יובא אלי בהזדמנות חגיגית זו.
על אף שלא הורשיתי להכנס לאירוע(סיפור אחר לגמרי שלא קשור למחדלי האגודה אלא לטפשות חברי סטרביס) פגשתי את דניאלה הראל ו... מסתבר שהכרטיס נשכח באיזו מגרה צדדית או משהו בדומה לכך ו"ישלח מחר".
לעומת זאת הוסבר לי באריכות כי לא נרשמתי לאגודה לפני "כמעט חודשיים" כפי שטענתי, כיוון שהעשרים בספטמר אינו "אמצע ספטמבר" אלא דווקא "סוף ספטמבר" בעוד החמישה עשר בנובמבר הוא "אמצע נובמבר" ולכן לכל היותר אני יכול לטעון ל"בערך חודש וחצי" אך לא ל"כמעט חודשיים".
נמאס לי מבלבול המוח המתמשך הזה. אני יודע ששילמתי כסף, חיכיתי כחודשיים וצפצפו עלי בגדול(הקורא מוזמן לחשוב על ביטוי חריף יותר)- אני רוצה את כספי בחזרה.
איני רוצה חלק באגודה המנוונת הזו שמטרתה כביכול לעשות נפשות לרעיון, אבל כאשר מגיע זמן המעשה מתעלמת במופגן מחבריה.
אם לסכם את העניין: אני רוצה לקבל את כספי בחזרה בדואר בצורה של המחאה או במזומן, אני רוצה אותו מהר ככל האפשר ורצוי בתוספת מכתב התנצלות.
לחילופין(אני בכל זאת רוצה להיות חבר באגודה, רק לא באגודה המפגינה נורמות התנהגות כמתואר כאן) אם יופסק תפקידה של דניאלה הראל כמזכירת האגודה ואקבל את כרטיס החבר המגיע לי, אראה בכך פתיחת דף חדש ביחסי עם האגודה.
לבי כואב כאשר אני עומד לעשות את הצעד הזה, ולא רק מטעמים "אידיאולוגיים" כמו עתיד המדע הבדיוני בישראל וכדומה: רציתי להיות בכנס ארמגדוןקון. הצטרפותי נועדה לאפשר לי לעשות זאת במחיר סביר. אני רוצה לפגוש את לארי ניבן, מאוד רוצה, ואף התנדבתי לעזור בארגון הכנס ובפרסומו(עסקתי בתליית מודעות באופן יומי וכו'). לצערי הנסיבות האחרונות מכריחות אותי לשקול זאת מחדש- כנראה לשלילה. רע לי כשאני כותב את הדברים הללו אבל אני חושש כי הרצון הטוב שלי מתגמד לנוכח אילוצי "מנהלה".
אני מאוד אשמח אם מישהו יצליח לשכנע אותי להשאר ובכלל אשמח לכל תגובה הולמת.
ניתן לשלוח תגובות גם לדואר אלקטרוני: lonelyptaav@hotmail.com